כזית מן המת עמ"ש הרא"פ ומ"ש הש"ק חגיגה (פ"א ה"ג):

בשעה שאינו לא יום ולא לילה. ביפה מראה הניח בצ"ע דברי רבי שמעון בן יוחאי אהדדי דבברכות (ל"ה ב') אמר תורה מה תהא עליה ובמנחות (צ"ט ב') אמר דבק"ש קיים לא ימוש ע"ש. וע" בברכ"י יו"ד (סי' רמ"ו סק"א) ובסדר משנה (הת"ח פ"א ה"ח) שהקשו כן. אולם הוא שאלת הראשונים בתוס' רבי יהודה החסיד ובתוס' הרא"ש וכתבו דלאו חובה קאמר אלא מצוה בעלמא ע"ש. וע' בזית רענן פ' בשלח שהקשה על מה דאי' במכילתא שם בשם רשב"י דלא נתנה תורה אלא לאוכלי המן דבזה"ז צריך לעסוק במלאכה כדי שיהיה לו במה להתפרנס וכ' הזית רענן דצ"ע דהא ב"ג דברכות אמר ר' שמעון בן יוחאי אפשר אדם חורש כו'. ולפמ"ש רי"ח והרא"ש יש ליישב קצת:

ר' יונתן ור' ינאי היו יתבין כו'. ברא"ש פ"ק דקידושין (סי' נ') שהביא בשם ר"ח דסבירא ליה דכופין את הבן לזון את האב וכתב ע"ז הרא"ש וז"ל ואין כל כך ראיה משם דהתם בכותב נכסיו לבניו איירי ואהכי מייתי לה בפ' נערה שנתפתתה עכ"ל. וראיתי להקרבן נתנאל שם שכתב בירושלמי שלפנינו לא ניכר בפרק זה לא מיניה ולא מקצתו עכ"ל ובמח"כ שגה בזה וכוונת הרא"ש פ' נערה שנתפתתה בש"ס דילן (מ"ט ב') דאיתא התם דר' חנינא ור' יונתן הוו קיימו אתא ההוא גברא כו' א"ל כותב נכסיו לבניו הוא כו' ולזה כיון הרא"ש והיא ברור:

ארטבון שלה לרבינו הקדוש כו' הפני משה כ' יהודי חשוב אחד. ועי' ביד המלך (פ"ה מהל' מזוזה הי"א) שכתב שממשמעות עובדא דהירושלמי נראה דהיה עכו"ם ואם כן קשה דהא אסור להניח מזוזה ביד עכו"ם וכי תמה בהגהות מרדכי שעל ס' כו"פ ה' ריבית ולא ראו בבאר שבע בשו"ת שלו (דק"ב ע"ב) שכתב שרבי חשב לא חשבינהו לישראל בעיניו שמאמינים ביחוד השם ולכן שלח לו מזוזה ועוד דרבי ידע דלא פלח לע"ז. וע' בשאלתות דרב אחאי (סי' קמ"ה) שהביא דברי הירושלמי הללו ויש שם תוספות דברים האלו מיד נכנס שד בבתו של ארטבן ולא היה לו אלא בת אחת ובאו כל הרופאים ולא הועילו לה כיון שנטל ארטבון את המזוזה ושם לה על הפתח מיד ברחה אותה שדה ונטל רבינו הקדוש מרגליות לעצמו ולפנינו חסר זה מותר לומר לה"ר על בעלי מחלוקת. סמ"ג מל"ת סי' י':

אבל דורו של אחאב. סמ"ג מל"ת סי' ט':

גבי כנף אמרת בסירה הוערת חנית וצפחת בסירה הוערו. מדברי הערוך (ערך כד) מבואר שהיה לפניו גירסא אחרת כאן שכתב מפורש בתלמוד ירושלמי פרק קמא דפאה ובסוטה פ"א שרצה שאול להשיב את דוד מפני שאמר הנה בעת שלקח הצפחת והחנית והיה יכול להרגני וכיון שלא הרגני צדיק הוא ואין לרדפו אמר לו אבנר לא כי אלא הצפחת והחנית הנערים הלכו להביא מים מן הבור ושכחם שם ומצאם דוד ולקחתם מן הבור אמר לו הצפחת והחנית כבר נשארו בבור כנף מעילו מה תאמר בו אמר לו כנף מעילך בסירה הוערת כו' ע"ש מבואר שהי' לפניו הנוסחא משונה דלפנינו אדרבה בחנית וצפחת לא היה לו מה להשיב עכ"ל מבואר שהיה לפניו גירסא אחרת וע"ש במעריך: