דר' אליעזר בן עזריה תנאי הוי כו'. היפה מראה והקה"ע בפי' א' פירשו שהיה תנאי אצלו שבאם שיעלו לר"ג יחזירוהו וצ"ע שא"כ איך אמרו בש"ס ברכות (כ"ח א') נעברי' גמירי מעלין בקדש ואין מורידין הא תנאי מועיל בדבר שבקדושה שיוכלו להורידו כמבואר בטוש"ע א"ח (סי' מ"ב) ובכמה דוכתי. וראיתי בחי' המאירי למס' אבות בפתיחה שהביא הירושלמי הזה וכ' וז"ל א"ר שילא יונתן בן שאול אפי' נשים יודעות שדוד עתיד למלוך ראב"ע אישתייר ליה תנין לר"ג כלומר שנשאר לו שני לר"ג אחר שהחזירוהו לר"ג עכ"ל וזה כפי' הקה"ע בפי' השני וכן נכון:

הדין דאכיל חביץ ובדעתו מיכל קיפד צריך מבער פיסת. הפני משה פ' שצריך לבער חתיכת הגבינה מעל השלחן שמא יבא לאכול ממנה אחר הבשר וע"כ הקשה דמאי קמ"ל הלא מתני' היא בחולין ר"פ כל הבשר ע"ש מה שדחק בזה. ותמהני שנעלם ממנו מ"ש הטוי"ד (סי' צ"א) שפי' דברי הירושלמי שמי שאכל גבינה ורוצה לאכול בשר צריך לבער מעל השלחן שיורי פת שאכל עם הגבינה. וכן פסק בש"ע (סי' פ"ט) וא"כ לא קשה קושית הפני משה דמהמשנה דר"פ כל הבשר אין ללמוד רק שהגבינה אין להעלות על השלחן שאוכל בשר וכאן קמ"ל דגם שיורי הפת צריך לבער. ועי' בא"ז ה' בב"ח (סי' ת"ס) שכ' דראה בירושלמי זקן שהיה מנוקד תיבת לפיסתה ולא היה כתוב אלא למיעברה והיינו שצריך לבער הכל מעל השלחן ע"ש ובה' פסחים (סי' רל"ו):

שכן נצרכה לחלל כו'. עי' בשירי קרבן מה שהאריך לתמוה אדברי תוס' פסחים (ע"ג א' ד"ה שחטו) אולם לפמ"ש בשו"ת נודע בשערים מה"ת חאה"ע (סי' ס"א) ובחידושיו לכתובות (דף ק"ח ב') ובשערי ירושלמי בחידושים (ד"נ ע"א) שט"ס בתוס' וצריך לציין על שחטו ונודע שמשכו בעלים א"ש דברי התוס'. הן אמת שמדברי המהרש"א נראה שהבין דהתוס' קאי על שחטו ונמצא טריפה אך האמת יורה דרכו דהצדק עם הנודע בשערים וע"ש שהאריך דהיכא דהיה יכול לבדוק אף שאינו מחויב מקרי שוגג ולא אונס. וכ"כ בשירי טהרה (סי' קפ"ז) ותמיהני על השירי טהרה שלא ראה שעיקר השאלה שלו היא כתובה בשו"ת פמ"א (ח"ב סימן מ"א וח"ג סימן י"ט) יעו"ש: