כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח כו'. עיין קרבן העדה. ומה שנסתפק בזה לא ראה שכן מבואר להדיא במדרש רות רבה על פסוק ויאמר לה בועז דאמר ר' הונא כל אותן ו' חדשים שהיה דוד בורח מאבשלום לא עלו לו מן המנין שהיה מתכפר לו בשעירה כהדיוט ומ"ש בגליון הש"ס דנראה הטעם משום דנצטרע כבר כתב כן הפרשת דרכים בדרך המלך סוף דרוש י"ב ע"ש:

[כ"י] כיצד למלכים מת באדר כו' א"ר יונה והוא שנכנס לניסן כו'. נ"ב עי' מ"ש הקה"ע והפ"מ ומ"ש הפ"מ דקשה דבשנת ל"ח למלך יהודה מלכו ב' מלכים זה אחר זה זכריה ושלום בן יבש והדר קחשיב משנת ל"ט מלכו שלום בן יבש ומנחם בן גדי כו'. לא הבינותי דהא בקרא אינו מבואר כלל שבשנת ל"ח מלך מנחם וי"ל דזכריה מלך בששה חדשים וכלו בחדש אדר ובר"ח ניסן מלך שלום בן יבש אולם בחדושי הריטב"א מבואר שפי' הירושלמי מדכתיב וימלוך ירח ימים בשמרון ולא כתיב וימלוך שנה בשמרון ש"מ שהיכא שלא הגיע לניסן לא חשבינן ליה לשנה וע"ש שכתב שש"ס דילן לא ס"ל כן שוב נדפס ס' יפה עינים על ש"ס וראיתי בר"ה שהעיר בזה אך לא ראה דברי הריטב"א שהבאתי:

שנה לו ושנה לחמורתו. בגליון הש"ס כתב דצ"ע הא תמורת בכור אינה קריבה כו' ע"ש. והנה לפמ"ש התוס' יו"ט בבכורות פ"ט משנה ח' דלר' יהודה תמורת הבכור קריבה וכן הלכה א"כ לק"מ דכאן קיימינן להלכה כר' יהודה. אולם לכאורה תמהתי על מ"ש התוי"ט כדתנן ספ"ג דתמורה ושם אינו מבואר כלל רק דהתמורה הוי כבכור לענין שאין נשחטים באיטלז אבל לא לענין הקרבה שוב ראיתי בתוס' חדשים שהעיר בזה. אולם בלא"ה לק"מ דהא גם בעל מום נאכל בתוך שנתו וא"כ ה"א כשהמיר בכור ונפל בו מום שנחשב השנה מעת שנולד הבכור קמ"ל הקרא דחשבינן השנה מעת שהמיר וא"ש:

[כ"י] כתיב לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה שנה לו ושנה לתמורתו. נ"ב עי' גליון הש"ס שכתב דצ"ע כו' עי' זבחים ל"ב ב' כו' ולק"מ דנהי דאינה קריבה אבל עכ"ז צריך ליתן התמורה לכהן בתוך השנה והכהן יאכלנו בקדושת בכור. עי' תמורה כ"א א' ועיין מ"ש בעמודי ירושלים הראשון:

מה עשה קרא שם על מעשר שבו כו'. הקה"ע פירש שקרא להמעשר מעשר עני כו'. אולם ראיתי לרבינו נסים גאון בספר המפתח בעירובין (דף נ"ו א') שפירש דקרא לו מעשר שני ופדאו במעות והמעשר נתן לעניים והכסף אכל בירושלים ע"ש: