מהו טהור מלהכשיר הא לטמא אפי' כ"ש מטמא עמ"ש הרא"פ, ועי' בראב"ד ה' טומאת אוכלין (פט"ז ה"ה) שכתב דהוא איבעיא דלא איפשטא אולם בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' רפ"ו) מבואר דלא פירשו בלשון אבעיא ועמ"ש הראב"ד כביאורו לת"כ פ' שמיני (פ"ד סי' י') ועי' בהשגות הראב"ד המ"א (פ"ג הכ"ב) שכ' ציר חגבים טהור בירושלמי שאינו מכשיר עכ"ל. והמפרשים לא פירשו בו כלל ונ"ל כוונתו שמשיג על הר"מ שסיבר דציר חגבים מותר דז"א דרק לענין הכשר מתניא אבל הוא עצמו אסור ושוב ראיתי להפר"ח (סי' פ"ה סק"ה) שכתב כן:

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן העיד אדא חברינו לפנינו בששים כי' הפני משה כתב בששים שהיא אסורה והוא דחוק דבכל הסוגיא היכא דאמר השיעור הוא להיתרא ועי' בא"ז (ה' ג"ה סי' תנ"ד) דהביא הגירסא בששים ואחד וא"ש וע"ש שהעתיק כל הסוגיא בשינוים רבים ע"ש:

ביצים שהקרימו אסורות עי' ברא"פ שהגיח ולא ראה ברוקח (סי' תמ"ו) שכ' ביצים שהקרימו מותרות ופי' בו שיש עליהן קרום אף בלא קליפה הקשה הן מותרות אבל בלא קרימה אסור וכן הוא דעת הראב"ן והרשב"א וכמו שהאריך בזה הפר"ח ביו"ד (סי' פ"ו ס"ק י"א)ע"ש ולפי פי' הרא"פ י"ל דברי הרשב"א גם לפי גרסתינו והבן: