סנדל של עץ חבריא בשם רב הן שיהיה חובטין של עץ כו'. פירש הפני משה והן שיהיה כו' תחתיתו של סנדל שהן מעמידין אבל על גביה צריך שיהיה של עור. אולם הלשון הוא דאמר והן שיהיה משמע דקפידא הוא שיהיה לו חובטין של עץ והל"ל דדוקא החובטין יהיה של עץ דרשאי אבל ע"ג לא. אולם ראיתי בחי' הרמב"ן שבת (ס"ו א') שהביא הירושלמי הזה בזה"ל חבטיא של עור תמן אמרין כו' והוא שיהיה תרסיותיו של עור פירש חבטים מה שהרגל חובט עליה והיינו מבפנים מחופה עור ותרסיותיו עור וכן הוא בחי' הרשב"א שם ואתי שפיר:

אמר ליה כן אנן אמרין לסתום אוירא כו'. כתב הפני משה דלפיר"ח דבחלון המצרית קאמר צ"ל דאתיא הך דהכא דלא כר' אלעי דאמר שם דיכול למחות ובאמת אינו מוכרח לדייק כן דיש לומר דהר"ח פירוש הירושלמי כפי' הי"א ההובא בחי' הרמב"ן לב"ב דנ"ח דהפי' הוא בניחותא דלסתום אוירא באפי' והיינו ההיא דר' אלעי וא"ש:

[כ"י] מהו לפתוח חלון מצרית ע' בפ"מ שכתב ובבבלי פ' חזקת כו' אולם גם לפירוש הרשב"ם שם קשיא מההוא דירושלמי דאמר שם דבחלון מצרית בין מלמעלן מד' אמות בין מלמטה אין לו חזקה וגם השכן אין לו למחות והכא מדבעי רק מלמעלה מד' אמות מבואר דבלמטה יכול למחות וע"ש בחידושי הרמב"ן שהכריח דהעובדא דהירושלמי והבבלי אחד הוא ע"ש והמפרשים לא ראו אותו: