אתי חמי ברחיצה אסיר כו'. עיין בשירי קרבן ע"ש שתירץ בדוחק ונ"ל ליישב זה דהירושלמי סובר דנעילה הוא נעילת שערי שמים וכמאן דס"ל כן בירושלמי ברכות (פ"ד ה"א) ותענית (פ"ד ה"א) והוא עם יציאת הכוכבים וא"כ כיון שצריך להתפלל נעילה עד הלילה וע' יומא (פ"ח א' א"א לו לשמש מטתו וא"ש. וע' במראה הפנים בריש פרקין שכ' דהירושלמי ס"ל דהה' עינוים המה ד"ת וממ"ש הירושלמי כאן להקשות דלמה לו לומר דאסור בתשמיש המטה תיפוק ליה דאסור להתפלל מבואר דהירושלמי סובר דהה' עינויים המה מדרבנן דאל"כ צריך המשנה להודיענו דאסור בתשמיש המטה מדאורייתא וכבר נודע הנ"מ בין דאורייתא לדרבנן מוכח דלא כהפני משה גם מש"ש דה"ה פ"ב מה' שביתת עשור ס"ל כדעת הר"מ דהה' עינויין המה מדרבנן אני בעניי לא אדע מניין לו זה אדרבה מדהצריך ה"ה לומר דלא מנה אותם הר"מ למ"ע דהוי ענין מיוחד. וע' ביאורו בלח"מ מוכח דס"ל בדעת הר"מ דהה' עינויים המה אסורין מה"ת וכשיטות הר"ן בדעת הר"מ. וראיתי להשירי קרבן מה שפי' ולא ידעתי מי הכריחו לפרש כן דרוצה לומר שלא יפלוג אריב"ל דודאי דברי ריב"ל דאמר אין קרי אלא מתשמיש המטה הוא כששימש מיטתו בפועל וגם אם נפרש דברי רב הונא דמיירי בשחלם לו אשה עכ"ז יפלוג אריב"ל דהוא ס"ל דוקא דצריך לשמש מטתו וכ"נ שפי' הרא"פ פ"ג דברכות והפני משה שם. ובזה א"ש מה שהניח בקושיא הש"ק (ד"ה לית הדא פליגי) דדלמא ריב"ל אף בבא לו ע"י הירהור אשה מצריך טבילה וכדס"ד מעיקרא ולא קשיא הך ברייתא ע"ש והקושיא הזאת הוא לפי שיטתו שכתבתי אבל לפמ"ש דריב"ל ס"ל גם להס"ד דוקא בששימש מטתו בפועל לק"מ:

ההן דחטא על חבריה כו'. מדברי הא"ז (ה' ערב יה"כ סי' רע"ו) מבואר שהיה גירסתו בירושלמי כאן בד"א בשאר עבירות אבל במוציא שם רע על חבירו אין לו מחילה עולמית וכן היתה הגירסא כאן לפני רבינו מהר"ח ויטא"ל כאשר ראיתי בפרקים (פרק ו') המועתקים בספר לב דוד. ולפנינו ליתא כאן אולם הועתק בירושלמי ב"ק (פ"ח ה"ז) ובסמ"ג (מ"ע סי' ט"ז) העתיק ג"כ בשם ירושלמי בב"ק ע"ש: