היו לו בנים והוא עבד. [בשם מו"ח הגאון מ' פייבל טויבש שליט"א אבד"ק יאסי]. נ"ב עיין תוס' חגיגה דף ב' ע"ב בד"ה לא תהו וכו' ועוד דפו"ר אכולהו בני נח קאי אף לכנען. והמהרש"א ז"ל התעורר עליהם בתמיה דהא מצות פו"ר לישראל נאמרה ולא לבני נח כדאמרינן בסנהדרין והניח בצ"ע. והנה הגאון בשבו"י ח"ב סי' קל"ד העיר בכוונת התוס' הללו עפ"י המבואר בסנהדרין שם דר"ח סבר דב"נ מצווה על הסירוס אף דעל פו"ר אינו מצווה וא"כ כוונתם דכאן כיון דא"א ליקח לא ב"ח ולא שפחה הוי כמו סירוס ומצווה ע"ז. וזה כוונתם ועוד פו"ר שהוא כמו סירוס כמו זה אכולהו ב"נ קאי אף לכנען עכ"ד, והוא דחוק. ובאמת המעיין בש"ס יבמות דף ס"ב ע"א בפלוגתא דר"י ור"ל לענין גר שנתגייר והיה לו בנים בהיותו עכו"ם וכו' וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בההיא קאמר ר"י משום דמעיקרא נמי בני פו"ר נינהו משמע להדיא דב"נ מיפקדי אפו"ר וכדפירש"י ז"ל שם ד"ה ב"נ בני פו"ר נינהו דכתיב ויאמר להם פרו ורבו והתוס' שם נדחקו בזה עיי"ש. וראיתי במל"מ ה' מלכים פ"י דהאריך שם ליישב קושית המהרש"א ז"ל דהא דאמרינן בסנהדרין דכל מצוה שנאמרה לב"נ ונשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לב"נ היינו מסיני ואילך דכשבאו לסיני ישראל שיצאו לקדושה עמדו באיסורם אבל עכו"ם ניטלה מהם וכו' אך קודם סיני פשיטא דמצות פו"ר היתה מוטלת על כל ב"נ עכ"ד הטהורים עיי"ש שהאריך שמה לתמוה הרבה על המהרש"א ז"ל. ואנא גברא רבה ידענא ותיובתא לא ידענא כי לפענ"ד דברי המהרש"א ז"ל נכונים דודאי אמרינן שפיר דהא דאמרינן דלישראל נאמרה היינו מסיני ואילך ואפ"ה תמה המהרש"א ז"ל שפיר דמה ראיה מייתו התוס' מקודם סיני דנאמרה ג"כ לב"נ לאחר סיני דניטלה מהם ולא נשארה רק לישראל וכמבואר בש"ס סנהדרין שם ומחוורתא בזה כמו שמתרץ המשל"מ ז"ל בעצמו אח"כ דאף שבשעת מעמד הר סיני ניטלה מב"נ ונשארה לישראל אבל הכא דמיירי בעבדים שמלו וטבלו לשם עבדות ונהי דמב"נ ניטלה פשיטא דמעבדים הללו לא ניטלה מהם. וזהו כוונת התוס' ועוד פו"ר אכולהו ב"נ כתיב אף לכנען וא"כ בסיני נהי דניטלה מב"נ אבל מעבדים שמלו וטבלו ודאי דלא ניטלה מהם עכ"ל הזהב. ואם כי אינו במשמעות התוס' כן עכ"ז נכונים הם בטעמם וראויים למי שאמרן. [ע"כ בשם מו"ח הגאון שליט"א]: