Annotations of Minchat Chinukh on Mishneh Torah, Service on the Day of Atonement Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלא הפר הזה האחרון. נ"ב רבינו לא הביא דין מביא שעירים הרבה על כל כפרה איזה שעיר משלח אם האחרון שגמר הכפרה או מצוה בראשון ועיין בגמ' דהוא פלוגתא וצ"ע:
ישפכו לאמה. נ"ב נראה פשוט דהאימורין מקריבין מכל הפרים כיון דכ"א כיפר בפ"ע והבשר והעור נשרף ככל פסהמ"ק. ודוקא אותם הפרים שגמר איזה כפרה אבל הפר שנשפך דמו קודם שגמר נפסל לגמרי ואין מקריבין האימורין והו"ל כקרבן שנשפך הדם וז"פ:
נטמא המשלח. נ"ב עיין בגמ' דף ס"ו דנ"ל מן עתי אפי' בטומאה ופירש"י דהיינו בעתו ובזמנו ולא יעבור. ונראה פשוט דוקא טומאת המת נדחה כאן אבל טומאת הגוף בודאי אסור ליכנס כמו כל הקרבנות דכתב בהן במועדו ודוחה טומאה מ"מ אינו נדחה אלא טומאת המת בלבד ומבואר לעיל פ"ד מהל' ביאת מקדש ה"נ כאן לא עדיף מכל קרבן הקבוע לו זמן. כן נראה פשוט:
בכ"מ, ויחתה לכתחילה שפיר דמי. נ"ב לא הבינותי דהא חתיית גחלים הוא אסור מה"ת ביוה"כ משום מבעיר כמבואר בכריתות ובכ"מ וצע"ג: