פרק א' מהלכות קידוש החדש הלכה ח'. אין מחשבין וקובעים חדשים ומעברים שנים אלא בארץ ישראל שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים וכו'. ויש לדקדק דלקמן פ"ד הלכה י"ב כתב אין מעברין את השנה אלא בארץ יהודה שנאמר לשכנו תדרשו וכו' ואם עברוהו בגליל מעובר. הנה לעיל נקט אלא בארץ ישראל וכאן נקט בארץ יהודה. ותו דלעיל נקט קרא כי מציון וגו' קרא דנביאים והכא נקט קרא דשל תורה. והנה בסנהדרין י"א: מייתי הש"ס קרא לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישות שאתה דורש לא יהא אלא בשכנו של מקום [ומפרש לה הש"ס דזהו הוא טעמא דחנניה שם דאמר דאפילו דיעבד אם עברוהו בגליל אינה מעוברת ע"ש. אמנם הרמב"ם דפסק דאם עברוהו בגליל מעוברת קשה קצת דמייתי הך קרא לשכנו]. אכן בברכות ס"ג: מייתי קרא כי מציון וגו'. ותוס' דסנהדרין י"א. סד"ה אין מעברין וכו' כתבו וקצת קשה דבברכות נפקא לן מדכתיב כי מציון וגו' והכא מייתי מלשכנו תדרשו עכ"ל. וכתבתי בכנסת חכמי ישראל בתשובה להגאון מהרי"ח אב"ד בפראג נר"ו דלהכי כתבו תוס' קצת קשה דקושיא גמורה ליכא כמו שהעידו תוס' בעצמם בשבועות ל"א. ד"ה ורואה דכן דרך הגמ' בכמה דוכתין. מיהו על הרמב"ם ודאי דבעי טעמא דשונה טעמו בשני מקראות: