Arukh LaNer on Rosh Hashanah Daf 31a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בגמרא וקמיפלגי בדרב קטינא: היום תרועה והט"א הקשו מנ"ל דר' נחמיא כאביי ס"ל הרי בעצמו מפרש טעמו שלא רצה לחלק בין הפרקים. ולענ"ד י"ל דהא צריך טעם מה דחקו לר"ע לחלק בין הפרקים. אכן י"ל דאדרבה טעמו של ר"ע היה ג"כ משום שלא לחלק בין שיר של שבת לשיר של שאר הימים דכולם הם מענינו של בריאת אותו יום כמו שמפרש ושל שבת לא הוזכר בו מענין שבת ולכן מפרש על עולם שכולו שבת שבזה הוא מענינו של יום דמדבר משכר הצדיקים ששתולים בבית ה' לעוה"ב והרשעים יאבדו עדי עד ועלי עשור ג"כ מדבר מענין עוה"ב כמ"ש המהרש"א וכיון דעוה"ב נקרא שבת לכן הוי מענינו של שבת וזה טעמו של ר"ע ודאי שזה יספיק נגד טעם דר"נ שלא לחלק בין הפרקים ולכן מפרש בגמרא דפליגי בדרב קטינא דאי לאו דר"נ ס"ל כאביי גם הוא היה מכריע כדר"ע ומה דקאמר מה ראה ר"ע לחלק בין הפרקים לא קאמר רק דאם לא יש גם בדרשת ר' עקיבא חילוק בין הפרקים גם הוא היה מכריע כדרשת ר"ע:
מכפרת לכרוב: משמע מזה שהיה זה בזמן חורבן בית ראשון וכן כתב רש"י שבימי יחזקאל נסתלקה מכפרת לכרוב וקשה דלפי מה דתנן שקלים (פ"ז) נגנז הארון ומפרש הירושלמי שם שהיה זה בימי יאשיהו וא"כ בימי יחזקאל לא היה עוד כפרת אכן י"ל דמימרא דר' יוחנן דהכא אזיל אליבא סתמא דמתניתן דיומא (דף נ"ג) דס"ל דארון גלה לבבל או יש לומר דלמ"ד נגנז הארון כבר נסעה השכינה בימי יאשיהו מכפורת לכרוב ובזה אתי שפיר דיאשיהו גנז הארון דאע"ג דהירושלמי מפרש שראה שהבית עתיד ליחרב מכ"מ הי' אפשר להמתין עד סמוך לחורבן והרי ליאשיהו כבר בא הבטחון דבימיו לא יחרב הבית כדכתיב בקרא אבל לפ"ז י"ל דגנזו ע"י שראה ברוח הקדש שכבר נסתלקה השכינה מכפרת שעל הארון:
וכתיב וירכב על כרוב: רש"י כתב דלא גרסינן כן דהך קרא במצרים כתיב ובלא"ה מוכח כן דלפי גירסא דלפנינו מכפרת לכרוב ומכרוב לכרוב ומכרוב למפתן הוי ליה י"א מסעות:
אר"י ששה חדשים נתעכבה שכינה: המהרש"א בח"א כתב שהששה חדשים היה מעשרה בטבת שבאה העיר במצור עד תשעה בתמוז שהובקעה העיר ע"ש שהאריך בזה ודבריו תמוהין שהרי לא ששה חדשים אלא י"ח חדשים היו מעת שבא ירושלים במצור עד הובקעה כדכתיב (ירמיה נ"ב) ויהי בשנה התשיעית למלכו בחודש העשירי בעשור לחודש בא נבוכדנצר וגו' ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש וגו' ותבקע העיר הרי שהיתה במצור משנת תשע לצדקיהו עד שנת עשתי עשרה ולמלכי ישראל מניסן מנינן א"כ הוי מטבת שנת ט' עד תמוז שנת י"א שמנה עשר חדשים וצ"ע:
וכנגדן גלתה סנהדרין: רש"י כתב דהנך גליות דסנהדרין בבית שני הוי וכתב המהרש"א דמלשון כנגדן משמע דגם בחורבן בית ראשון גלו וכנראה ג"כ ממה דיליף ר"א מפסוק דישעיה כן. ולענ"ד אדרבה מלשון כנגדן משמע כפי' רש"י דכנגד סילוק השכינה שבבית ראשון היה גלות סנהדרין בבית שני וממה דמייתי מפסוק אין ראיה די"ל דישעיה נבא על חורבן בית שני דכמו כן אמרינן סוף מכות דנבואות אורי' נתקיימה בחורבן בית שני: