כפי מה שגלה הרב המורה בתחלת החלק הג׳ מספרו הנכב׳ אמר שבנבואת יחזקאל היו שלשה השגות חלוקות ושלכן נאמר שם שלש פעמים וארא האחת בחיות אמר וארא והנה רוח סערה גו׳ ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן גו׳. וחשב הרב שנאמר זה על הגרמים השממיים. ההשגה השנית היא באופנים אמר וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות גומ׳ מראה האופנים גומ׳. וחשב הרב שנאמר זה על הארבעה יסודות אש ואויר מים וארץ אשר החומר הראשון משותף אליהם והוא האופן הראשון שזכר: ההשגה השלישית היא בחשמל ואמר וארא כעין חשמל כמראה אש גומר ואמר הרב שנאמר זה על מציאות השכלים הנבדלים והסבה הראשונה. ולפי שנאמר בהשגת האופנים שהם היסודות לדעתו מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ותרגם יונתן ב״ע ע״ה חיזו גלגיליא ועובדיהון כעין אבן טבא וכו׳ והוא מסכים למה שתרגם אנקלוס ע״ה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כעובדא דאבן טבא גזר הרב המורה שהענין הנמשל בשניהם הוא אחד וסתם מאמרו באמרו והבן זה: וירמוז כפי הנראה מדבריו במקומות nספרו שאצילי בני ישראל השיגו אמתת החומר הראשון המשותף ליסודות ושהוא נרמז באמרו באופנים שהם היסודות שהם כעין תרשיש שהוא עובדא דאבן טבא הנמשל בחומר ההוא אצל שני המתרגמים. זהו העד השני שהביא הרב לבאר שלבנת הספיר הוא החומר הראשון: ויען היה יסוד הטענה הזאת אמרו שהאופנים הם היסודות והחיות הם הגלגלים הנה אבקש לך ראיות חזקות שאין הבנת מראה כדברי הרב ושאין החיות רמז לגלגלים השממיים ואין האופנים רמז ליסודו׳ ועם זה תבוטל טענתו זאת והנה אוכיח זה בשבעה ראיות לקוחות מדברי הנביא ע״ה בשתי המראות ועם הרב המורה נתוכח אם יסכימו לשרשיו הפסוקים אם לא ולהיות הדרוש עמוק עמוק מי ימצאנו והוא הגדול מחכמת התורה ושהרב התחכם במה שכתב בזה אחלה פני המעיין בפלס ומאזני משפט ישקול דברי הרב וטענותי: הראייה הראשונה כי אם היה כוונת הנביא במראה הנפלאה הזאת בשיש במציאות בכללו ד׳ יסודות מתדמים בחומרם והפכיים בצורותיה׳ ושעליהם הגרמים השממיים מתנועעים תמיד והם יניעו אותם להויה ולהפסד ושהשמים ההם יתנועעו ממניעים נבדלים אשר הגבוה מהם הוא אלהינו ואין עוד אחר כדעת הרב הנה לא היו חכמינו הקדושים מפליגים בהסתר הדרושים האלה כמו שבא במשנה אין דורשין מעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד והיותם מונעים הלמוד הזה עד ימי הזקנה לחכמים כאמרם תא ואגמרך מעשה מרכבה אמר ליה אכתי לא קשאי והנה אין בדבר מאלה הדרושים שזכרתי מה שיחייב ההעלם הזה אבל ראוי שידרשו אלה הידיעות במקהלות ברבבות עם ישראל. ואיך לא והנה בכל האומות גם באומתינו נתפרסם ההתפלספות בכמו אלה הדרושים בבתי מדרשיהם הכוללים לנערים ולבחורים כמו שזכר הרב רבינו חסדאי ז״ל וכל זה ממה שיורה אליך שמעשה מרכבה שראה הנביא אינו מה שהתבאר אצל הפלוסופי׳ בראיותיהם וא״כ אין האופנים שזכר הנביא היסודות כדעת הרב. ואמרו כעין תרשיש לא ירמוז אל החומר הראשון המשותף אליהם כדעתו: הראיה השנית כי אם היו החיות הם הגרמים השממיים כדעת הרב כדי שיאמר שהאופנים אצלם הם היסודות איך אמר שהם ארבעה והנה הכדורים השממיים הם יותר מזה המספר ואתה תראה שבמראה השניה אמר ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרבים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש הנה יורה שהכרובי׳ שהם החיות כמו שביאר ואמר בהם היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר המה כמספר האופנים עצמו וכמו שהיסודות הם ארבעה באמת ככה יתחייב שיהיו הגלגלים ג״כ ארבעה כדורים ולא עוד והוא מהשקר כי הכדורים השממיים רבים הם יותר מהמספר הזה. והרב הרגיש מאד בספק הזה וכתב בפ״ט ח״ב שהראשונים היו מסדרים נגה וככב למעלה מן השמש והיו מונים מספר הכדורים המצויירים ר״ל כדורי הצורות אשר בהם ככבים ארבעה והם כדור הככבים העומדים וכדור הככבים הנבוכים החמשה וכדור השמש וכדור הירח אלה הם הארבעה כדורים ולמעלה מהם כלם גלגל אחד מופשט אין ככב בו ואמר הרב ז״ל וזה המספר אצלי שרש גדול מאד לענין עלה בדעתי לא ראיתיו לאחד מן הפלוסופים בביאור ודברי החכמים העירוני על זה וכו׳ ובפ״י ח״ב הנזכר כתב הרב עוד ז״ל ועלה בדעתי כי אלו הד׳ כדורים המצויירים ואע״פ ששופעים מכלם כחות בכל המתהוות והם עלתם יש לכל כדור יחיד מן הד׳ יסודות הכדור ההוא התחלת כחות היסוד ההוא לבד וכו׳ ועם היות שהרב העלים למה כתב כל זה ומה הצורך אשר לו בו שם הנה האמת הוא שכל זה כתב הרב כדי לישב מספר הארבעה חיות והיותם משוערות בדברי הנביא עם ארבעת האופנים. וכל זה איננו שוה לפי שהיסוד אשר עליו בנה הרב הדעת הזה הוא רעוע לפי שיסודו הוא שכוכב ונוגה הם למעלה מהשמש ועל זה בנה הקדמתו שהם ארבעה כדורים והוא יסוד רעוע כי כבר נודע לחכמים שאינו כן וששני הככבים האלה הם למטה מהשמש וכן כתבו בטלמיוס ראש חכמי התכונה. וחלילה שהנביא יחזקאל יבנה נבואתו על קו תהו והקדמה כוזבת. וגם כי לדעת הראשונים לא ימנו הכדורים בזה המספר עם היות ככב ונוגה למעלה מהשמש אבל ימנו כדור כל כוכב וככב מהכדורים בפני עצמו ואם יכללו החמשה כלם בכדור אחד הנה ג״כ יכללו שמה השמש והירח ובכלל שמעולם לא נברא אדם ימנה הכדורים במספר ארבעה. וגם לדעת הרב ודבריו הנה הם חמשה עם הכדור העליון שאין כוכב בו וידוע שהנביא אם ידבר מהכדורים מכלם ידבר ולא יהיה נבואתו מארבעת הכדורים המצויירים וישכח הגלגל המקיף בהם אבל כפי האמת מספר הכדורים בזה האופן הרב הוציאו מלבו לישב מאמר ארבע חיות וארבע מרכבות זכריה ושאר הרביעיות וזה ממה שיורה שאין כוונת המראה כדברי הרב: הטענה השלישית כי אם היה שהחיות רמזו לגלגלים והאופנים ליסודות והחשמל לעולם השכלים הנבדלים יקשה מאד סדר ההשגה כי הנה ההשגה לא תמלט משתהיה מהמאוחר אל הקודם כהשגת יעקב אבינו והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה גו׳ שהשיג מהמאוחר אל הקודם כמו שבא במה שעבר. או שתהיה מהקודם אל המאוחר כהשגת ישעיהו באמרו ואראה את ה׳ יושב על כסא גומר שרפים עומדים ממעל לו והוא רמז לסבה הראשונה המשפיע ביתר השכלים ואחרי כן אמר וינועו אמות הספים מקול הקורא והוא רמז לעולם הגלגלים ואמר בסוף והבית ימלא עשן שהוא רמז העולם השפל המתהווה והנפסד מפאת כחות הגרמים השממיים. והנה לדעת הרב יתחייב שתהיה השגת יחזקאל מבולבלת ולא תהיה מהמאוחר אל הקודם ולא מהקודם אל המאוחר כי הוא התחיל בחיות שהם השמים ואחר כן דבר באופנים שהם היסודות ואחר כך בחשמל שהם השכלים הנבדלים והיה ראוי שתתחיל ההשגה מהאופנים ואח״כ החיות אח״כ החשמל או שתהיה בהפך מהחשמל אל החיות והאופנים באחרונה וכבר הרגיש הרב בחולשת סברתו מפאת הספק הזה וכתב פ״ה ח״ב בסופו ז״ל הקדים השגת החיות מפני שהם קודמות במעלה ובעלה לאופנים כמו שזכר רוח החיה באופנים וזולת זה ג״כ ואחר האופנים ההשגה השלישית אשר הוא עליונה במדרגה מן החיות וסבת זה ששתי ההשגות קודמות בלמוד בהכרח להשגה השלישית והם מורות עליה עכ״ל: ועדין הספק במקומו כי אם היתה ההשגה כדרך מופת ראיה כמו שיראה מדברי הרב באמרו למה שהשתים הראשונות קודמות בלמוד בהכרח להשגה השלישית והם מורות עליה וכו׳ היה ראוי שתתחיל באופנים אחר כן בחיות ואז ידבר בחשמל ואם היה כדרך מופת סבה שתלך מהקודם אל המאוחר היה לו להקדים ענין החשמל שהוא קודם במעלה לכל הדרושים. התבאר מזה שדעת הרב בהשגה לא יתכן: הראיה הד׳ כי לדברי הרב יקשה מאד אמרו ודמות על ראשי החיה רקיע וגו׳. ותח׳ הרקיע כנפיהם ישרות גו׳ ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים גומר ויהי קול מעל לרקיע גומ׳ וזה לפי שלדעת הרב ההשגות הם חלוקות ולכן נאמר בהם שלשה פעמים וארא כמו שכתב בפ״ה ח״ג הנזכר. ואם כל מה שאמר בחיות הוא מדרוש הגרמים השממיים עד אמרו וארא והנה אופן אחד וגו׳ שהוא דרוש היסודות עד וארא כעין חשמל ומשם עד סוף המראה הוא דרוש האלהות א״כ איך בדברו באופנים באו הפסוקים האלה והם ענינים כבר נאמרו בחיות ואין צורך בהשנותם כ״ש שיאמר שלא נזכרו בדברו בחיות ונזכרו במה שדבר בענין האופנים וזה ממה שיורה שאם נודה בהיות כוונת המראה מה שזכר הרב יתחייב לדעתו שיבואו הפסוקים בלי סדר ותהיה ההשגה בסדר מבולבל והרב לא הרגיש בזה הספק: הראיה החמישית כי אם היו החיות הם הגרמים השממיים והאופנים המה היסודות כדעת הרב המורה יקשה מאד אמרו ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן. ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם גו׳ והקושי בזה מארבעה פנים. אחד מאשר יחס קול לגרמים השממיים והוא בחלוף האמת ראה דברי הרב בפ״ח ח״ב שזכר שהיה דעת קדום שהיו לגלגלים קולות נוראים עצומים בתנועתם ואמר שם ז״ל וזה הדעת מפורסם באומתנו ג״כ ע״כ. ועם היות ששמה לא ביאר הרב הצורך הפרק ההוא דע נא וראה כי כוונתו שמה אינה כי אם להעיר על זה הקול שזכר הנביא והרב אומר שזה בלתי איפשר כפי האמת ויתחייב א״כ שבא שוא ודבר כזב במראות יחזקאל הנביא חלילה לאל מרשע. הפן השני מהקושי באלה הפסוקים במה שיחס הקול ההוא לכנפים לבד ולא לידים ולפנים ורגלים ולגויותיהם והוא זר מאד כי האומר כקול הגרמים השממיים יאמר שבתנועתם יחדשו הקול ההוא ולא יאמר שיתחדש הקול מהכנפים אשר הם לדעת הרב כדוריות הגלגל ונפשו ושכלו שיצייר והמניע הנבדל שיניעהו על צד התשוקה ואלה הענינים לא יחדשו קול. הפן השלישי מהקושי באמרו בעמדם תרפינה כנפיהן וזה יורה על שהשמים נחים בזמן מה והוא שקר כי המנוחה נמנעת בהם יען היתה תנועתם סבובית תדירה וכמו שהביאו הרב ואמר וכף רגליהם ככף רגל עגל מלמד שאין ישיבה למעלה. הפן הרביעי מהקושי היא באמרו ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם גו׳ והנה מעל לרקיע שהם הכדורים כלם אין גשם כלל ולכן לא תמצא שמה איפשרות קול ואין שם כנפים ולא עמידה לשיאמר בעמדם תרפינה כנפיהן. והנה הרמזים שזכר הרב בכנפים והדעת הקדום שזכר בקול הגלגלים לא יתכן שיאמר שהיה בדבר נמצא על הגלגלים. והראיה הששית אמרו במראה השנית ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש. וכל בשרם וגבהה וידיהם וגומר ואם היו האופנים המה היסודות איך אמר בהם כנפים כי הנה היסודות הם גשמים מתים ואין להם נפש ולא שכל שיצייר ולא מניע שיניעם על צד התשוקה שהם הדברים שהמשיל בכנפים לדעת הרב המורה. והראיה השביעית אמרו עוד במראה השנית לאופנים להם קורא הגלגל באזני. וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר ואמרו חז״ל בראשונה אמר פני שור ועכשו אמר פני הכרוב יחזקאל בקש עליו רחמים והפכו לכרוב אמר לפניו רבונו של עולם אין קטיגור נעשה סניגור. ועתה ראה שהפנים האלה המה הפנים שזכר בחיות ואם היה שהחיות הם הכדורים השממיים והאופנים המה היסודות איך אמר באופנים הפנים שזכר בחיות כי היסודות לא ישתתפו לגרמים השממיים לא בחומר ולא בצורה ולא בדבר אחר. וכבר הרגיש הרב בספק הזה ואמר ז״ל והשיב הצורות בעצמם והתנועות בעצמם והתבאר שהחיות הם הכרובים. ע״כ בפ״ג ח״ג רוצה לומר שהפנים האלה שזכר כאן לא זכרם באופנים כי אם על החיות כמו שנזכרו בראשונה ורבי דוד קמחי ז״ל נמשך אחריו אמר וארבעה פנים לאחד לכל אחד מהכרובים וכו׳. אבל פשט הפסוקים לא יסבלהו כי הכתובים כלם באופנים ידברו ולא בכרובים. ראה תחלת הספור ואראה והנה ארבעה אופנים גו׳ ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו גו׳ וכל בשרם וגבהם גומר לאופנים להם קורא הגלגל גומ׳ וארבעה פנים לאחד וגומר הנך רואה שהפסוקים כלם באופנים ידברו לא בכרובים ולכן אמר פני האחד פני הכרוב ואם היה הדרוש בכרובים למה יאמר פני האחד פני הכרוב והוא כאלו יאמר פני הכרוב הוא פני הכרוב וזה מאמר בטל וגם שאחרי זה זכר פני הכרובים ולכן יחוייב שזה נאמר על האופנים והוא ממה שיכריח שאין האופנים היסודות כדעת הרב ואין עין תרשיש הוא החומר הראשון כדעתו: הראיה שמינית כי אם הרב יחייב שלבנת הספיר הוא החומר הראשון כיון שתרגם בו אנקלוס עובדא דאבן טבא כמו שתרגם יונתן אמרו כעין תרשיש באופנים יותר ראוי הוא שנאמר שהשכלים הנבדלים שקרא יחזקאל הנביא כסא אשר ממעל לרקיע הם חומרים בטבעם ושיש בהם מהחומר הראשון כיון שנא׳ בהם כמראה אבן ספיר והוא הלשון עצמו שזכרה התורה כמעשה לבנת הספיר שאומר הרב שהוא החומר הראשון וכן תמצא שבמראה השנית אמר ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא וגומר הנה אומר בפירוש שעל ראש הכרובים שהם החיות ימצא האבן ספיר וג״כ תרגם בו יונתן אבן טבא וימשך מזה שיהיו השכלים האלהיים בלתי נבדלים מחומר כי חוזק הטענה תמצא יותר בדברי משה והנביא יחזקאל יען נתנו מרועה אחד משתמצא בדברי אנקלוס ויונתן כ״ש בהיות לשון הפסוק והתרגום שוה בשניהם והוא ספק עצום לא דבר הרב בו והסתיר פנים ממנו. ואפלא מהרב המורה הפלא ופלא כי הוא אומר בפי׳ שיונתן מאשר ראה מאמר הנביא לאופנים להם קורא הגלגל באזני גזר אומר שהאופנים הם השמים ותרגם כל אופן גלגלא והרב אמר שאין כן דעתו כמו שתראה בפ״ד ח״ג ואם הוא בעצמו מודה שחשב יונתן שהאופנים הם השמים איך יאמר שתרגם יונתן עין תרשיש אבן טבא ושאמר זה על החומר הראשון כי א״א שיסבור המתרגם שהשמים הם בעלי חומר ראשון ולכן יאמר אומר שהמתרגם מאחר שאמר שהאופנים הם השמים ותרגם בהם כעין תרשיש אבן טבא יראה שלא נאמר אבן טבא ולבנת הספיר על החומר הראשון כדעת הרב. והטענה שהביא א״כ לדעתו היא אליו הגדולה שבסתירות: הנה ביארתי מכל הטענות האלה שמה שכתב הרב המורה בפי׳ מעשה מרכב׳ אינו האמת ושאין החיות הם הגלגלים כמו שחשב והאופני׳ אינם היסודות כדעתו. ומזה יתבאר שאבן ספיר אינו החומר הראשון ויונתן ב״ע לא כיון אליו באמרו אבן טבא וא״כ באו על האבן הזאת שבעת עינים ר״ל שבעה ראיות על שאין אבן ספיר הוא החומר הראשון. מהם כוללות ומהם פרטיות. מלבד הטענה הראשונה שאינה עצמיית כ״כ בדרוש הזה כפי הפסוקים וא״כ אתה המעיין תן חלק לשבעה וגם לשמונה הטענות האלה ותראה שאינו כמו שחשב הרב וגם שנודה שהיה הכוונה כאן באמרו כעין תרשיש הוא החומר הראשון לא יתחייב שיהיה כן לבנת הספיר כי כבר יהיה דבר אחד משל לשני דברים מתחלפים כמו שהביאו הרב המורה בהקדמת ספרו ז״ל. ויותר עמוק מזה היות המשל האחד בעצמו משל לענינים רביס ע״כ: ואחרי שביארתי שאין הכוונה במרכבת המשנה שראה הנביא מה שחשב הרב המורה א״א מבלתי שאעיר דבר מה בכוונת המראה כפי חולשת סברתי לא בביאור והרחב המאמר כי אם ראשי דברים כמו שצוו חז״ל: ואומר שהאופנים והחיות הם שמות נאמרים על השכלים הנבדלים מחומר משרתי עליון עושי רצונו והם מדרגות כפי מעלתם החיות מדרגה עליונה מהשכלים ההם והאופנים מדרגה למטה מהם ומקבלים מהם השפע כמו שאמר כי רוח החיה באופנים ואמר בלכתם ילכו גו׳ ולפי שכמו שהתבאר אצל המאמתי׳ היו השכלים הנבדלים בארבעה מחנות כמו שנתנו חז״ל בהרבה מקומות ואמרו שמיכאל הוא שר המחנה הראשונה גבריאל שר המחנה השנית ונוריאל שר המחנה השלישית ורפאל שר הרביעית לכן אמר ארבע חיות וארבע אופנים. וזכריה הנביא ראה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים גו׳ וקראם ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ. ואיפשר שהחיות הם ראשי המחנות והאופנים הם אשר יהיו למטה מהם במחנותיהם או יהיו מעלות מתחלפות מהשכלים הנבדלים. ובמדרש תנחומא אמרו כמה מעלות היו בסולם ארבעה ואמרו עוד במקום אחר האבות הן הן המרכבה והבן דבריהם בעין השכל כי הענין כל מסכים לאמת מכל צד ולפי שהאופני׳ והחיות הם שכלים בעלי בחירה ורצון אמרו אנשי כנסת הגדולה והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד ה׳ ממקומו והשבח והשיר לא נאמר כי אם על בעלי נפש. האמנם אם יש שכלים אחרים מבלעדיהם והמחנות האלה מהו אופן וסדר ענינם. הנה זהו נעלם מעין השכל האינושי ולא יודע כי אם בנבואה או בקבלה מהנביאים ולכן החמירו החכמים בלמוד מעשה מרכבה להיותו דבר יוצא מחק השכל העיוני מהשיג מעצמו ולכן היו השמות הקדושים נקנים בקבלה אליהם והיו מוסרים אותם לפרחי כהונה בהיותם הגונים ובזמן ידוע וכל זה ממה שיעיד שאינו מה שחשב הרב ושהוא קרוב למה שכתבתי: ויען וביען החכמה הזאת רחוקה ממני אמרתי אשמרה לפי מחסו׳ ודי לי שהתבאר ממה שאמרתי שהעד השני שהביא הרב לא יעיד דבר ממה שכתב אבל יראה באמת שאבן ספיר ולבנת הספיר גאמר על השכלים הנבדלים והוא אשר רציתי לבאר: