וראוי שנעיר עוד בזה ספק רביעי עצום מאד. והנה יובן הספק אחרי הנחת הקדמה אמתית והיא שמה שיפעל האל יתברך בהשגחתו בעולם המורגש הזה על ידי אמצעיים הנה האמצעיים ההם יהיו מאחד משני מינים: המין האחד הוא מין האמצעיים שהם בעלי שכל בחירה ורצון וראוי שיקראו אמצעיים בחיריים יען יפעלו כאשר יבחרו וירצו: והמין השני הוא מהאמצעיים אשר הם במדרגת הכלים ואין להם בחירה במה שיפעלו כי אס כפי המסודר אליהם בפעל ההוא. ומזה המין הם הכחות והפעולות הטבעיות וכמו שאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט ואלה אין ראוי שיקראו מנהיגים כי אם אמצעיים כליים: וכבר נמצא לחכמינו ז״ל יאמרו בדבר מהדברים שיעשהו האל יתברך מבלי אמצעי ונרצה בו אמצעי בחיריי אבל הכלים לא יכחישו שימצאו שם כי הנה במכת בכורו׳ שבא בקבלה האמתית שעשאה הק״בה בעצמו ובכבודו לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף כו׳. נרצה שלא בא ההכאה ההיא מאחד משרי מעלה מטבעיהם ורצונם כי אם מהאל ית׳ בעצמו אבל לא ימלט משתעשה על ידי כלים אם שיהיה אויר שנתעפש אז בלי סבה טבעי מתייחס למזגי בכורי מצרים. או שהשליט עליהם פתאום היציאה מהשיווי או בזולתו מהאופנים שעל ידו באו למות בפתע ולכלי הזה רמזו רז״ל באמרם משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע. ואינו סותר למה שאמרו ודרשו על ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך וכו׳ כי שם ישללו היות שם אמצעי בעל בחירה ורצון יעשה ההכאה במצרים והצלת ישראל וקראוהו מלאך שרף שליח שכלם שמות יתארו לאמצעיים הבחיריים: אמנם באמרם משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין ירמזו לכלי ההכאה ולכן אמרו אינו מבחין כי אין לו בחינה ובחירה. ומאחר שישולח הכלי לפעול לא יחדל מהפעולה מפני זכות המקבלים. זאת היא הסכמת המאמרים באמת ולא כמו שחשב הרב רבינו נסים ז״ל:

ואחרי ההקדמה הזאת אומר כי שליחות המלאך הזה שאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך לא ימלט משיהיה מהמין הראשון מהאמצעיים או יהיה מהמין השני מהם: ואם נאמר שהיה הכוונה האלדית במלאך הזה שיהיה אמצעי ינהיג האומה בדעתו ובחירתו יקשה מאד אם כן עצם השליחות האלדי כי יתחייב שיהיה אז הרצון האלדי להיות העם הנבחר כשאר האומות המיוחדות להנהגת המשרתים ולא יהיה ביניהם הפרש כלל יען כל האומות מעשה השם יתברך ופעל ידיו ולא יושגחו ממנו כי אם על ידי אמצעיים מנהיגים מיוחדים אליהם. ולדעת חז״ל שאמרו שהמלאך הזה בא אל יהושע והוא שר צבא ה׳ יתחייב שיהיו ישראל בארץ הנבחרת כיתר האומות בארצותם לגוייהם. ובמה יודע איפה היותם מושגחים בהשגחה פרטית. ומה ענין ייעודו לאברה׳ והייתי להם לאלדים ומאמר אדוננו משה ואתכם לקח ה׳ וגו׳ ארץ אשר ה׳ אלדיך דורש אותה וגו׳. ואמר ה׳ בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. ועוד כי אם תהיה הנהגתם על ידי מלאך איך תהיה ההשגחה כפי פעולות הפרטית ומחשבותם כי מערכת השמים והנהגת האמצעיים המוגבל׳ בעצמה לא תתן הטוב וההצלח׳ על עשיית החוקים והמצוות הנה מכל הצדדים האלה יתבאר שלא היה המלאך הזה מהמין הא׳ מהאמצעיים: ואם נאמר שהיה המלאך הזה מהמין השני מהאמצעיים והוא כלי ישלח השם יתברך לעשות רצונו במדרגת הצרעה יקשה אם כן צורך ההודעה הזאת ואמרו הנה אנכי שולח מלאך לפניך ויורה שהיה שולחו אז ואם הוא כלי פעולתו כבר התבאר שתמיד ילך בתוכם וכמו שאמר קודם לזה ויסע מלאך האלדים ההולך לפני מחנה ישראל. ובכיוצא המלאך הזה אמר המשורר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך: ועוד כי אם היה כלי איך אמר כאן השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם וזה בלתי אפשר שיאמר על הכלי הפועל בלי בחירה ורצון: ועוד כי בפרשת כי תשא אחרי עון העגל אמר ושלחתי לפניך מלאך וגומר. כי לא אעלה בקרבך וגומר. ואם היה המלאך כלי מה היה ענשם בזה ומה ענין אמרו כי לא אעלה בקרבך וגו׳ יורה שהיה המלאך במקום האל ית׳ מה שלא יאמר בכלים הפועלים בלי בחירה ורצון והוא לא יסתור דבר מההנהגה האלדית כמו שאמרתי. גם מה שאמר ובמה יודע איפה כי מצאתי חן בעיניך הלא בלכתך עמנו וגו׳. אין ענין לו אם היה המלאך כלי מכלי פעולות ה׳ כי הכלי יצטרך אל פועל ואם ישלח כלי הנה ילך עמהם: הנה התבאר מאופן הפסוקי׳ שמה שאינו אפשר שיהיה המלאך השליח ההוא מהמין השני מהאמצעיים. והוא מבואר אם כן שצריכים אנחנו היתר מספיק לזה. לפי שלא ראינו לחכמים הראשונים שקדמונו ישתדלו בהתירו ויעירו עליו: וכבר דברתי עם חכמי הארץ הלזו בספק הזה ושמעתי דעתם בו וקצתם ראיתי בכתב וחי האמת את כלם ישא רוח: