Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 104
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל מלך א"ה כו'. וה"ה אפילו אנס דעלמא נמי פוסק:
יטה מן הדרך כו', היינו היכא שא"א לו לקצר קודם שמגיע אליו הבהמה והקרון אבל אם אפשר לו לקצר יקצר ולא יצא ממקומו עד שיגמור תפלתו בקצור:
ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק והיינו בדבור לא יפסיק לומר לאחר שיסיר מעליו הנחש אבל יוכל לילך שאין זה נקרא הפסק:
אם ראה שור בא כנגדו כו'. ואם השוורים במקום שהם מוחזקים שאינם מזיקים אינו פוסק כו' וכל השוורים המסורסים אינו פוסק ודוקא בשור תם שלא נגח ואפי' בשור שחור ביומי דניסן אבל מועד שנגח ג"פ אף בשוורים שלנו צריך להרחיק כמלא עיניו וה"ה כשנגח פעם א' או שתים נמי צריך להרחיק ואפי' אינו שחור ובכל שאר ימות השנה ובכל מקום שפוסק אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש. וי"א דוקא במקום שיש קצת פשיעה אז חוזר לראש אם שהה כדי לגמור את כולה אבל היכא דאיכא אונס כגון שבא אנס או קרון או שוורים אז א"צ לחזור לראש אפי' שהה כדי לגמור את כולה (מורי בב"ח):
אם שח בתפלה י"א שיש לחלק בין שח בשוגג או מחמת אונס ובין שח במזיד אז בכל מקום שטעה חוזר לראש (הרי"א הראב"ד ואבי העזרי) וכן נוהגין: