טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הטעם משום תדיר קודם (מהר"מ) ולא כמ"ש בעל ל"ח הטעם שיש לחוש שיתפלל שחרית אפי' שלא בזמן תפלה שניה:

לאחר שיאמר י"ח ברכות יאמר אשרי. וכן כשמתפלל מנחה שתים משום שלא התפלל שחרית צריך לומר ג"כ אשרי בין תפלה לתפלה אע"פ שאמר אשרי קודם התפלה ראשונה וי"א שיהיה זהיר מאוד שלא יאמר אשרי אחר שהתפלל מנחה (מהררמ"ע בש"ת) ע"כ ישהה רק כדי הילוך ד"א בין תפלה לתפל' כשמתפלל מנחה שתים ואין שייך תשלומין רק לתפלה שהיא בקשת רחמים אבל לק"ש וברכותיה לא שייך תשלומין שאם לא יקרא ק"ש של שחרית או של ערבית בזמנן אין לה תשלומין בתפלה הסמוכה לה כיון שעבר זמנה בטל קרבנה ומעוות לא יוכל לתקן הוא (מהררמ"י) יש מי שכתב הברכות אין להם תשלומין (ב"י כל בו):

הא דמשלים תפלה שהפסיד דוקא בזמן תפלה. כגון שישלים תפלת שחרית מיד אחר חצות קודם שהגיע זמן תפלת מנחה אין זה תשלומין שאין עכשיו זמן תפלה כלל לא של שחרית ולא של מנחה וכן אם טעה ולא התפלל מנחה לא ישלים אותה אלא בזמן תפלת ערבית לא כל הלילה אחר כלות זמן תפלת ערבית:

אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה לבד וה"ה אם התפלל התפלה שבנתיים אלא ששהה התשלומין שלא השלים התשלומין בזמן התפלה שלישית כיון שכבר עבר זמן תפלה אחת מבנתיים (מהררמ"י) וי"א אפילו לא התפלל תפלות הרבה יש לכולן תשלומין וע"כ מי שהיה תפוס או חולה כשיוצא מבית האסורים או כשיתרפא יתפלל כל התפלות שהפסיד (הרר"י פ' תפלת השחר וכ"כ הב"י שכן דעת הרשב"א) ועכ"פ צריך להתפלל תחילה תפילה הסמוכה דהיינו באם שכח ערבית ושחרית מתפלל במנחה של מנחה תחלה ואח"כ של שחרית ואח"כ של ערבית וכן לעולם בין שמתפלל כפשוטה או ע"י נדבה וחידוש כמוזכר אח"כ בסעיף ה' כל פעם עכ"פ תפלה הסמוכה תחילה:

עבר כל היום ולא התפלל מוסף כו'. מ"מ אם לא התפלל שחרית בשבת יש לה תשלומין למנחה אף שאין תשלומין מועיל אלא בתפלה הסמוכה לה כנ"ל ע"ל סימן רפ"ו סע"א ומכ"ש שיכול להתפלל מוסף אע"פ שכבר התפלל מנחה כדלקמן סימן רפ"ו סעיף ד':

הזיד ולא התפלל אין לה תשלומין אפי' בתפלה הסמוכה לה. ויש מי שכתב דוקא בהזיד בתפלת מנחה אז יכול להתפלל ערבית שתים בלא חידוש אבל ערבית ושחרית אין להתפלל אותה בתורת תשלומין אלא בתורת נדבה וצריך לחדש בה (מורי בב"ח):

ואם הבדיל בשתיהן שטועה שמזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה לא הוי הפסקה כדבסמוך סעיף י"ב לכך יצא: