ברכה שניה אינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכה הסמוכה לחברתה וכן כל ברכה עד סוף התפלה ומתחיל אתה גבור לעולם אדני ר"ת שם של אגל"א ובזה השם לא יהרהר בו אדם אא"כ הוא טהור מאוד מכל הטומאות ובבגדים נקיים וכאשר בירך יעקב ליהוד' מסר לו זה השם. אתה יודוך. גור אריה. לא יסור שבט מיהודה. אוסרי לגפן. והשם הזה הוא מבואר לבעלי קבלה כאשר נרמז בתורה והקורא יזהר שיהיה הגימ"ל נדגשה (כ"כ הציוני בפ' ויחי) ויוצא לנו מזה שיש לקרות אתה גבור הג' דגושה (מטה משה):

אסור להזכיר הגשם עד שיזכיר הש"ץ אע"פ שאינו מתפלל בציבור דאי בציבור בכל ימות השנה נמי אסור להקדים תפלתו לתפלת ציבור ודוקא בגשם אסו' להזכיר קודם לש"ץ אבל בטל אם רצה להזכיר יחיד יזכיר (ר"ן ריש תענית) וי"א אף טל אסור להזכיר קודם ש"ץ (ב"י):

אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירי' אותו אע"ג דל' יום אחר הפסח אינו מזיק אפ"ה צריך לחזור שכיון שרוב הזמן שפוסק מלהזכיר גשם הוא סימן קללה לא פליג רבנן (ר"ן ריש תענית) בכל דבר שצריך לחזור בשבילו יכוין דעתו וישמע מש"ץ כל י"ח ברכו':

אם ביום ראשון של פסח אמר ברכ' אתה גבור עד מוריד הטל צ' פעמים כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום הרי בחזקת שלא הזכיר כו' וקשה והא בשבת וי"ט אומרים אותו ד' פעמים בכל יום ואיכא יותר מצ"פ בל' יום וי"ל דהרי בשאלה ג"כ הדין כן ובשאלה איכא פחות מצ"פ דהרי בשבת וי"ט אין שאלה לכך נקטי' מלתא מציעת' צ' פעמים (ד"מ כך כ' הרב רמ"א. בתשו' מ"א):