אם נמצא טעות כך נהג ר"י בי רב והרב' דיעות יש בדין זה אם נמצא טעות במפטיר אין צריך להוציא ס"ת אחרת דלאו חובת היום הוא (ב"י בסי' רפ"ב בשם הרשב"א) ואם נמצא בס"ת חסירה תיבה אחת בעת שקראו פ"ז ולא היה להם ס"ת אחרת לקרות בה ועדיין היו ג' פרשיות לסיום הסדרא כי היו נוהגין בעיר הזאת לקרות עשרה גברי אזי מאחר שקרא כבר ז' גברי ויוצא ידי חובת היום אין לקרות עוד לס"ת אנשים אחרים שיברכו ברכת התורה לפניהם ולאחריהם רק יקרא הש"ץ וישלים הסדרא בס"ת זו עד גמירא עם האי גבר' שקראו לשביעי ומברך שביעי ברכה אחרונה אמנם אם נמצא חסר תוך הקריאה חמשה או ששה באופן שלא קראו עדיין ז' גברי שהם חובת היום אז יש לסמוך על הגדולים כל בו ואבודרהם המתירים וישלים כל הסדרא בז' גברי מאחר שחובת היום הוא והוא שעת הדחק ובמנח' לא יוציאו ס"ת משום שקריא' מנחה אינה חובה כ"כ שלא תקנ' עזרא אלא בשביל יושבי קרנות כדאיתא ס"פ מרובה (מהר"ם מלובלין סי' פ"ד) ואם נמצא בס"ת רחבה במקום רחבו מקרי שנוי לשון (מהר"ם הנ"ל ס"ל) מ"מ נראה שאין לשון זה משתנה ממשמעותו מטעם דיכולין לקרות רחבה בחולם כמו רחבו וכמו אהלה דקרי' הלמ"ד בחולם כאלו נכתב אהלו כנ"ל. ואם השמיט בס"ת י' משם אלהינו כתב מהר"ם מלובלין בסי' קי"ב לגרור נ"ו ולכתוב עליו אח"כ השם כתיקונו וכנ"ל ולא כמ"ש במ"ב לתלות הי' למעלה זה לא יתכן כלל כי היו"ד הוא מעיקר השם ומקצת השם אין תולין וכן אם נמצא האדון מלא וי"ו או כדומה לזה אזי פשוט שיגרור הוי"ו וימשוך הדל"ת לקרב אל הנו"ן ואין בזה משום מוחק השם מפני שוי"ו זו לא נתקדש מעולם כיון שהשם הזה אין ראוי להיות רק ד' אותיות הרי וי"ו זו כשאר אות שאינה נקרא השם דודאי לא קדוש כנ"ל פשוט: