Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 158
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל לפת כו'. וי"א דצריך נ"י רמב"ם סמ"ק סי' קמ"ט והרשב"א מוכח כן מהירושלמי:
אם אוכל פחות מכזית כו'. ונ"ל לכ"ע אין צריך נ"י דאילו לרוקח אפילו בכזית א"צ נ"י:
או הפרי כו'. ולפ"ז ה"ה כשאוכל בסכין צריך נ"י גזירה שמא יגע אבל כשאוכלין מרק ע"י כף אפשר דדינו כשותה משקין דלא עביד דנגע ומ"ש בסעיף ה' ותבשיל מחיטין צריכין נ"י אפשר דמיירי דאוכל בלא כף וע"ל סי' קס"ג ס"א אפי' אינו מטבל רק ראש הירק אפ"ה יטול בלא ברכה. כ' הטור בשם הר"מ מרוטנברוג שאין אנו צריכין בזמן הזה והרוצה לצאת ידי ספיקא יביא עצמו לידי חיוב נטילה מצד אחר כגון שיטיל מים וישפשף וכ"כ מהרש"ל בש"ת סי' פ"ו:
שלא היו ידיו נקיות מותר. וי"א אם ידוע שנגע במקום הטנופת צריך ליטול אף לפירות (מרדכי):
אע"פ שהמוהל טופח עליו כו'. ובב"ח כתב להחמיר אבל לע"ד עיקר כדברי ב"י וראיה ממ"ש תו' בחולין דף ל"ג והביא בש"ך בי"ד סי' ס"ט סק"ל אמ"ש בגמרא השוחט ולא יצא דם נאכל בידים מסואבות כתבו התוס' בצלי איירי דלא בעי הדח' עכ"ל מוכח דהמוהל מצלי אין מכשיר וה"ה דא"צ נ"י:
שגם הניגוב מן המצוה כו'. ומיהו אין זה אלא כשאינו שופך רביעית בב"א ופשוט הוא כנ"ל: