אפי' מי שצריך כו' ולא אמרו עשה שבתך חול פי' אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר שאין לו אלא מה שנותנין לו מן הצדקה אבל כשאין לו ורוצה ללות ע"ז לא אמר ר"ע דיעשה שבתו חול רק כדאמרו חז"ל אמר הקב"ה בני לוו עלי ואני פורע אבל אם אפשר לו צריך לכבד השבת כפי יכלתו מ"מ לא ילוה אלא אם כן יש לו לפרוע ויזכה להתעשר כשמחז"ל בפרק כל כתבי עשירים שבכל ארצות במה הם זוכין להתעשר מפני שמכבדין השבת ש"מ שצריך לכבד השבת קודם שיתעשר כי כל פרנסתו קצובה לאדם מר"ה לר"ה חוץ מהוצאות שבתות וי"ט והוצאת בניו לת"ת (גמרא) וי"א אף הוצאות ר"ח מה שמביאים התינוקות להרב שלהם בר"ח (א"ז בשם הירושלמי) וכ"כ בפסיקתא וסימן כל הוצאות קצובים לאדם בתשרי חוץ מתשר"י ר"ת ת"ת שבתות ר"ח י"ט (שמעתי בשם מהר"ן מקראקא):

נוהגין כו' (כת' מ"ב סי' א' שמותר לעשות בע"ש עיסה גדולה ויחלקו הנשים ממנה כל א' כדי שיעור חלה ושפיר עבדי הכי והאחרונים בי"ד סימן שכ"ו הביאו וחולקים עליו ול"נ כדעת מ"ב הנ"ל רק שכ"א תקח העיסה לביתה אבל לא על אותו הדף (שמגלגלין עליו) העיסה ודוק כנלע"ד: