אין הולכין בערב שבת כו' ובמדינות אלו אין נזהרין כזה וי"מ דדווקא בהולך ברגליו אבל ההולך בעגלה או רוכב על הסוס נהגו העולם להקל והנח להם מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין מ"מ צריך להזהר שלא יהלך עד עת ערב אפי' למהר כדי לבא לעירו ולביתו כי הרבה פעמים נכשלי' שמחללים שבת:

וסעודה שזמנה בע"ש. אפילו בזה צריך לזהר להתחיל לכתחילה קודם ב' שעות זמניות (מורי בב"ח) ונרא' שלא לאכול בע"ש בסעודה גדולה אפילו בסעודת מצוה (אא"ז בשם מהרר"ש במהרי"ל) רק הקרובי' ושושבינים השייכי' יותר לאותה סעודה וגם הם לא ירבו בסעודה ג"כ כדי שביעה וכ"ש אכילה גסה (אא"ז ז"ל) ומי שקובר את מתו בע"ש סמוך לחשיכה קודם התפלה בב"ה חייב בהבראה אם יש שהות לאכול קודם התפילה דפסקינן כר"י דשרי להתחיל כו' (אגודה):

ולאכול ולשתו' בלי קביעות כו'. היינו דוקא לצורך שעה אבל לעשות כן תמיד לא דמחזי כמזלזל בכבוד שבת (ב"י בשם הרב המגיד): מצאתי כתוב דיני תענית בע"ש דהיינו יאר צייט באם חל פעם ראשון בע"ש ולא השלים אזי אין צריך להשלים (מהרש"ל בשו"ת):

והכי נהוג מהרי"ל. ובתענית חלו' יש להשלים עד הלילה (ב"ח):