Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 25
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אחר שלבש ציצית יניח תפילין. וסימן ע"ז מחוט עד שרוך נעל עוד סימן לעטיפת טלית קודם הנחת תפילין והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב פי' בתחלה יהיה העיטוף בטלי' לבן ואח"כ והקשרים של תפילין יהיו לעקב ר"ל לבסוף (אא"ח) ואיסור גדול מי שמניח תפילין קודם לבישת הציצית (ב"י בשם אגור והזוהר פרשת במדבר) וי"א דקור' בתורה פטור מן תפילין ויש שאינם מניחי' תפילין דצריכין גוף נקי המ"ג עשה ג' שהיו נמצאין בימיו אלפים ורבבות בספרד ושאר ארצות שלא היו מניחין תפי' מטעם הנ"ל:
וילך מוכתר בתפילין ונוגע במזוזה קודם שיוצא מפתח ביתו ואז ד' מלאכים מלווין אותו עד בה"כ (זוהר ת"י תפילין) והנוגע במזוז' ויניח ידו עליו יאמר בשמך טל אטלה ה' צילי על יד ימיני ובכל עת כשיצא מפתח ביתו יניח ידו על המזוזה ויאמר כן גם צ"ל ה' ישמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם גם יאמר בשחרית ק"ש של ר"י הנשיא והוא הפסוק שמע ישראל כו' ואם יש מבואות מטונפות בין ביתו ובין ב"ה מניח ידו עליהם עד שיעתיק משם או יתן התפילין תחת הכובע. כשם שצריך ליכנס לב"ה מוכתר בתפילין כך צריך לצאת מב"ה מוכתר בתפילין (זוהר) ובשעת הנחתן יזכור כוונתן וגם צריך להסתכל לב' שיני"ן בא' ג' ראשין ובשני ד' ראשין לכוונה שהוא רומז לתרי"ג מצות כיצד ב' שיני"ן מספר ת"ר ושתיהן מלה אחד שקורין אותן שש הרי תר"ו וז' ראשים שלהם הרי תרי"ג א"נ אות שי"ן רמז לשכינה ד' ראשין נגד ד' חיות שבמרכבה כנגד ד' גאים ורם על כל גאים ה' ג' ראשין כנגד ג' אבות ע"ד האבות הן הן המרכב' ואם תרצה לעמוד על כל הכונות שצריך אדם לכוון בתפילין עיין בזוהר עמוד של"ב וע' תק"ו וע' תי"ט תפ"ב ת"ק ורבינו יונה פרק היה קורא ובבית זאב סי' ע"ב דף ע"ג וירא אלהים יוצא ידי כולם אבל אם אינו יודע הכוונה נמצא התפילין במוח ובזרוע כמו אבנים ח"ו. כל הקורא ק"ש בלא תפילין כו' אבל טלית אינו כ"כ חובה כדלעיל סי' כ"ד (מהרש"ל) אבל אם נפנה וקרא ק"ש והניח תפילין כאלו בנה מזבח והקריב עליו כל הקרבנות שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' וזו כוונת הפסוק כי נקיון רמז לנפנה לצרכיו ארחץ רמז לנטילה כפי רמז לתפל' כמ"ש נשא לבבינו אל כפים ואם התפלל פשיטא כבר קרא ק"ש שהרי צריך לסמוך גאולה לתפלה כו' וכן אין ק"ש בלא תפילין כמאמר עולא ור"י ואין הפסוק כפשוטו שהרי דוד המע"ה לא היה כהן כי הזר הקרב יומת ואיך אמר ואסובבה את מזבחך ה' (מצאתי כתוב):
ויניח של יד תחלה ויברך להניח: לא לקשור תפילין אע"פ שכתב בתורה וקשרתם והטעם מפני דעיקר מצות תפילין הוא שיהיו מונחים עליו כל היום ואם היה מברך לקשור הוה משמע דבמה שקושר תפילין על ידו ועל ראשו רגע אחד יוצא י"ח לכך תקנו להניח דמשמע שיהיו מונחים עליו שעה אחד עכ"פ (מהררי"א מטראני א"ח ב"ח) ועכ"פ כשר הדבר להניח תפילין במנחה (בתשובת מנחם עזריה ל"ט) ואין חולצין עד כימי השמים על הארץ דערבית ותפילין הוא לשון ויכוח כמו ויעמוד פנחס ויפלל שעשה פלילים עם קונו ע"ש שהוא עדות והוכחה שהשם נקרא עלינו ויראים ממנו (תוס' פרק הקומץ) וישים רצועה של יד על התיתור' של יד מיד אחר הקשירה כדי שלא תזוז ממקומה דאם היתה זזה ממקומה ולא היה יודע אם זה היה קודם הנחת של ראש או אחר כך אז היה בא לידי ספק אם צריך לחזור ולברך אם לא וכן יקשור בקבורת ג' כריכות ובזרוע ד' כריכות ואחר כך יניח תפילין של ראש (משמעות רי"ל בש"ע עפ"י האמת) (אא"ז) במדינות אלו נוהגין להניחם שתיהן מעומד משום שאין אנו יודעין להשיג הסוד על נכון ובקל יכול ח"ו לקצץ בנטיעות ע"כ נכון להיות שתיהן בעמידה כעבד העומד לפני רבו מקבל עליו חותמו (מהרש"ל בתשובה סי' צ"ח י"ג) מי שמתפלל מוסף בתפילין חייב מיתה (זוהר פרשת פנחס) ושמא איירי נמי במקום שאומרים נמי במוסף קדושת כתר כמ"ש רמ"א ונכון להסירם כשאומרים מוסף בשע' שאומר יה"ר מלפניך שנשמור חוקיך בעה"ז כו' משום דבני מערב' היו מברכין על חליצת תפילין אקב"ו לשמור חקיו אע"ג שאין לברך על חליצתו כיון דליכא ברכה בהא ש"ד ויש שאין מניחין ח"ה ומכ"ש בח"ה של סוכות שאז יש אות ד' מינים נגד ד' פרשיות שבתפילין כן נראה לי: