אם עכו"ם מביא כו' ובאם קבלו העכו"ם שלא בפני ישראל מותר לאחר הפסח משום דהיתירא ניחא לי' למיקני ולא אסור' ה"כ לא הי' דעת הישראל לקנות חמץ בפסח עד לאחר יום טוב (תשו' הרשב"א):

וטוב שיאמר כו'. דמצד הדין אפילו בלא אמירה שרי דהתירא ניחא ליה למקני רשותא ולא אסורא כדאמרינן בב"מ:

לעכו"ם שמחוץ לבית כו' דבר זה ודאי אין לו טעם וריח דטפי גרע מה שהחמץ בביתו ותו דבת"ה לא כתו' שמחוץ לבית משמע דעל החמץ אמר שיהיה חוץ לבית ובעכו"ם לא איכפת לן אפי' אם הוא בבית משרת שלו שהרי בסמוך מתיר אפילו מכיר אותו ורגיל בו כל זה כתבתי לדעת ב"י בשם ת"ה אבל עיקרא דמלתא משמע בגמרא דף ו' יחד לו בית לחמצו של עכו"ם אינו זקוק לבער ש"מ אפילו בבית ישראל מהני ביחד לו קרן זוית אלא דגם ת"ה לא בא למעט יחד לו קרן זוית דזה קרוי נמי חוץ לבית ישראל ופשוט הוא שהחמץ יהא מונח במקום שיכול הגוי ליכנס שם בעצמו כ"ש שלא יסגרנו במסגרת ודבר פשוט שאין למכור החמץ למומר דאף ע"פ שחטא ישראל הוא ואם מכרו החמץ אסור אחר הפסח אלא אם כן החליף המומר החמץ עם העכו"ם אחר ואז מותר כדאיתא בגמרא פ' קמא דחולין חמץ של עוברי עבירה מותר אחר הפסח מפני שהן מחליפין ע"כ: