יש ליזהר להגעיל כו' ונראה אף אם מגעיל קודם שעה ה' ואף ביור' דאינו ב"י צריך להגעיל היורה שמגעילין בו תחל' ולא כהרא"ש וכן נוהגין ואל תטוש וגו' ואף בהאי דמיקל הרא"ש דקודם זמן אסורו יכול להגעיל אפי' כלים ב"י ואפי' אין במים ס' משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהתירא נראה דיש להחמיר בדבר דישהה מע"ל כדע' הראבי"ה דכיון דכ' הסמ"ג בהך דדגים שעלו בקערה דאסור לכתחלה לבשלם בכלי של בשר כדי לאכלם בחלב ודכות' גבי חמץ:

אך רבים חולקים כו'. וקשה על דברי בעל הג"ה דהא זה הלשון הוא מתשובת הגאונים וכ' עליו הב"י דאין פי' כפשוטו וכ"ה בת"ה ע"ש וכת' הכל בו שצריך להזהר שלא תנוח היור' הגדולה שמגעילין בהם מרתיחתו בעוד שהכלים בתוכו כו' וכת' הב"י וכל זה בזמן שמגעיל להו לאחר זמן איסורו וע"ז סתם דבריו כאן אבל מ"מ הא כ"ע מודו דאין הגעלה אם אין המים רותחין א"כ למה כתב רמ"א ורבים חולקים וצ"ע: אסור ללבן שפוד לאחר שש שעות כיון דכבר חל עליו איסור חמץ כ"כ בדרשו' מהרר"ש:

אא"כ אחד מהם אינו ב"י זהו דברי הגמרא ונ"ל דאם יש ס' כנגד שניהם דאז מותר וא"א והא אין מבטלים איסור לכתחלה וי"ל דכונתו לתקן הכלי ולהגעיל אותו וכן כ' בתשובת מהר"ם ול"ד כלי בשר וכלי חלב ביחד אפי' בזה אחר זה אין להגעיל אם שניהם ב"י אף על גב דהראשון בטל בס' מ"מ חוזר וניער וכ"כ הרשב"א: