אין לשין מצה מצו' על ידי עכו"ם אפי' אחרים עומדין ע"ג ואותן שאין להם מסייעין והוא זקן או חולה שהגיע ע"פ והוא יודע שאין בו כח ללוש וחש שמא יחמיץ בידו מוטב שיעשה העכו"ם אפילו לעיניו (מהרש"ל):

אין עושין סריקין המצוירין. אם עבר ועשה ולא נעשה חמץ יוצאים בהם בפסח (ב"י ורבי' ירוחם) אבל לכתחלה עושין אף נחתום שבקי לעשות ציורים מהר' אפילו לעשות בדפוס בדפיס' אחת וי"א לנחתום שרי ואפי' בלא דפוס ולב"ב אסור אף בדפוס (בית יוסף והררי"ו והרמב"ם) ויש ליזהר שלא יגעו זו בזו בתנור ובדיעבד אפילו בפסח יש להתיר כי דוקא במצה כפולה יש קבל' לאוסר' משום שאין חום האש יכול ליכנס במקום הכפל אבל כי ה"ג ששניהם נוגעים למטה בתנור חום האש שולט למטה שפיר ונאפה כדינו ובמצה כפולה יש לחלק בין קודם פסח לפסח שקודם פסח יש לשער בס' שאם אותו הדבוק הוא ס' מן המצה אזי שוברין מקום הדבוק ושורפן והשאר מותר ובפסח הוה במשהו וכל המצה אסורה ואם נגעה מצה אחרת במצה שיש לה כפל אין לאסור מצה שני' שאין לה כפל אפילו בפסח רק באם נושכות זו בזו כשמעבירן זו מזו צריך שיניח גם כן מעט מן ההיתר עם האיסור כדי קליפ' דלא גרע מחמץ ומצה שנגעו זה בזה בתנור שא"צ כ"א קליפה וכנ"ל נכון וכן משמע בשו"ת מההר"ם מלובלין סי' ק"ה: