צריך ליזהר מלהפסיק כו' יותר חמור הוא מבין ישתבח ליוצר אור (כל בו סי' ד') ומשיתחיל ב"ש יתן עיניו למטה ולא יסתכל חוץ לד"א עד אחר נפילת אפים שהוא גמר היחיד וישתדל שיהיה לו סדור שיתפלל בו מב"ש ואילך ולא יאמר בע"פ וייחד דבריו אליו וכל שם אדני שיזכיר יכוין בשם יאהדונה"י ועל ידי ההוא טמיר ונעלם וכשהוא צריך להפסיק בין ב"ש לישתבח יאמר אלו הפסוקים ברוך ה' לעולם אמן ואמן עד ויברך דוד וכשחוזר להתחיל ממקום שסיים אומר ג"כ אלו הפסוקים לפי שהוא כמו ברכה וה"ל ברכה בתחלה ובסוף על כל הזמירות וצריך לכוין בי"ח ברכות ביותר ויסלק כל מחשבה אחרת שהיא קליפה בין הקב"ה ושכינתיה כי כיון שמיחד צריך כוונה מיוחדת בלי מחשב' אחרת מפסק' ואם לא עשה כן טוב לו דלא אברי והקב"ה אמר כתבו את האיש הזה ערירי (זוהר פרשת פקודי ותוצאות חיים):

ואין אומרים מזמור לתודה בשבת ויום טוב ומוסיפין בכאן ט' מזמורי' ואין לו' השמים מספרים בחול וכן נרא' מדברי הזוהר ב"י בסי' נ':

בעי"כ אין אומרים מזמור לתודה. וי"א שאין אומרים גם כן לא בעט"ב ולא בט"ב (הגה' מנהגי' הלכות ט"ב ס"ה) י"א שהוא טעות שאם יבנה ב"ה אז יקריבו קרבנות ויהיה ט"ב לששון ולשמחה. ואז לא יתענה (מהרש"ל בש"ת סי' ד'):