ואין מכבין הבקעת כו'. אכן אם יש לו מקום בחוץ משליך האוד לחוץ ואם כבת' כבת' שהרי אין כונתו לכבות וי"א דוקא אם אפשר לבשל הקדירה בלא כיבוי וכמ"ש רמ"א אחר זה יש מתירין לכסות האש ביו"ט באפר כדי שימצאו למחר אש ביו"ט ויש אוסרין שדומה לכיבוי גחלים (ב"י תו' אגודה):

יכול ליתן סביבו כו'. אבל אחר שידליקנה לא כ"כ הב"י ומהרר"ל דלכתחילה יש ליזה' ומורי בב"ח התיר אבל בלבוש הביא דעת הב"י ומשמע דהכי ס"ל אבל הרב בהגה שכת' וי"מ לחתוך נר שעוה דאפילו אחר שדולק כבר מות' לחתוך באור מכ"ש ליתן סביבה דבר המונע כ"כ בד"מ וכן מוכח מהמראה מקום אם כן חולק הוא על הב"י וזה לא כמשמעות הלבוש אכן אם חותך נר שעוה הדולק ע"י שידליקנו באמצע כדי שישרוף מהרה יניחנו לאחוז האור היטב בפתילה שיקרע מאיליו ולא יקרענו בכח (מהררמ"י):

אבל אסור להעמידו שם אם כבר הרוח מנשב וכן מותר להעמידו בחול כדי שיכבה וכדומה לו (מהררש"ל סי' פ"ה):

אבל של ב"ה כו' אבל סמוך לחשיכה אעפ"י שאינו ודאי לילה מותר להדליק נר אע"פ שאינו של מצוה שהרי נהנה בו מיד ואין לאוסרו משום דנראה דמדליק לצורך לילה (ב"י הררמ"י) ומ"ש נר של בטלה אסור להדליק היינו לומר אפילו אם מדליקו לצורך כבוד י"ט אפ"ה אסור אלא נר של ב"ה דשרי משום כבוד בית אלקינו (ב"י ורבינו ירוחם):

אין נותנים נר ע"ג אילן כו' היינו דוקא למעלה משלשה טפחים אבל למטה משלשה טפחים מותר (ב"י כל בו):