שיראו שלשה כוכבים. וכיון שהלבנה זורחת ומאירה על הארץ בידוע שכבר שקעה חמה (הגהות מיימון בשם הירושלמי) ובהגהת אשרי פ"ה דתעני' בעינן להמתין עד שנראה ג' כוכבים או עד שהלבנה זורחת בכת ומאירה על הארץ:

וכן חתן כו' ואע"ג שלא התנה בתחילה שלא ישלים אפ"ה יכול לשתות כיון דנהיג כך הוה ליה כמי שהתנה אבל בתענית אחר צריך להתנות דלסברת רוקח אינו מועיל תנאי מ"מ אף חתן המחמיר להתענות בפי' תע"ב:

תענית חלום יאמר עננו בשומע תפלה אע"ג דלא קבלה דמשמיא רמי' עליה האי תעניתא שאין לו לאכול הלכך יאמר ג"כ עננו:

י"א דמתפלל עננו. היינו באם קבל עליו אחר חשיכה ואפי' מי שנמלך בלילה להתענות למחר וקבל עליו התענית מתפלל עננו וכן עדיף טפי כדי לצאת ידי חובת כולם אבל אם לא קבל עליו כלל אלא התענה כך לילה ויום כיון דלא הוה תענית לענין שצריך להשלים נדרו יכול לאכול אין עליו שם תענית ואינו יכול להתפלל עננו ואפי' גמר בלבו שאז צריך לקיים נדרו מ"מ לענין תפלת עננו אינו מועיל אותה קבלה והכא לחומרא והכא לחומרא:

ואם לא הוציא בפיו אם הרהר בלבו כו'. וי"א בזו אין חילוק בין גמר בלבו קודם שעת המנחה או בשעת מנחה או בלילה הכל שוה דצריך להתענות מדין נדר לר"ת דס"ל לחלק בין נדר לשבועה בדין זה אבל לענין תפלת ענינו נראה דבכל ענין לא יתפלל ענינו אפי' גמר בלבו בשעת תפלת מנחה וכל זה הוא כשאומר ענינו ביום צום תעניתנו אבל אם ישמיט מלות אלו ודאי יוכל לומר כל הנוסח דאינו אלא תחנונים לבד ואפי' לא צם כל עיקר יכול לומר כן (מורי בב"ח) ונכון הוא כדי לצאת ידי כולם לגמור בלבו בתפלה בשעה שאומר שמע קולינו ואחר התפלה באלהי נצור יוציא בשפתיו הריני בתענית כו' וכנ"ל ולא בש"ת משום חשש הפסק (מהרש"ל) וכן אם קיבל עליו התענית קודם תפלת מנחה הוי קבלה וכ"ש קודם לכן וכן אם קבל להתענות שני ימים עם הלילה שביניהם ואכל הלילה האמצעי אבד תעניתו ומשלים שני ימים אחרים ואין מתפלל ענינו בזו (כ"כ הכל בו) מי שמתענה כמה ימים יתפלל בכל מנחה ענינו וכן מי שלא יוכל לקיים נדרו להתענות כמה ימים רצופים כמו שקבל מ"מ יאמר ענינו בכל יום כי תענית בפ"ע הוא כי שקעה החמה וכן קהל שקבלו עליהם להתענות אע"פ שהיחיד לא ידע ולא קבל עליו צריך להתענות עמהם (הגהות מיימון):