Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 614
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אסור לנעול מנעל אפילו על רגל א' אסור כמו שאסור להושיט אפילו ידו א' במים (רמב"ם):
אפילו של עץ מחופה עור ולא ראיתי מי שנוהג היתר לצאת בסנדל של עץ (הר"ר ירוחם ע' בי"ד סי' שמ"ב) יש להחמיר לכתחלה אפי' באנפלאות של בגד אם לא שיש לו שום מיחוש בגופו וכן ראיתי מרבותי שהלכו יחף לגמרי אם לא במקום מצוה או מפונק או היכא דיש לחוש לסכנת עקרב ואפי' אסטניס אין לילך באנפלאות בחצר שאינה מעורבת וכ"ש בר"ה משום דכל דבר שאינו מנעל אסור משום משאוי (נ"י פי' מ"ח בשם הררא"ה) ואע"פ שדברי הר"ן בפרק בתרא דיומא נראה שחולק על הררא"ה מ"מ ראוי להחמי' יש מי שכ' אפי' לצורך מצוה לא שרינן ליה מנעל ממש אי ליכא משום סכנת עקרב וכיוצא בו ואין לדמותו לרחיצה שהתירו לעבו' במים לצורך מצוה דהתם א"א בענין אחר אבל בלא נעילה אפשר על ידי הדחק ויש מי שמתי' לילך במנעל קרוע אף באם אינו קרוע רק למעלה הרב' (א"ז):
החי' כל ל' יום. וי"א אף החי' אסור' לנעול הסנדל כחכמים (סמ"ג ור"י) וכן ראוי להחמיר וה"ה איש מצונן (ר"ן פרק מצות חליצה):
ואם ירדו גשמים כו' וישלוף מנעלו בביתו ולא בב"ה משום דזלזול הוא לב"ה להניח שם מנעליו (מהרי"ל ובלוחות הברית) אבל ראוי להחמיר אפי' בירדו גשמים (נ"י פ' מ"ח) וכן פסק הרשב"א והריטב"א והתו' ואף אסטניס דהיינו אם הוא מצונן מותר בסנדל בלא עקב אבל בסנדל ממש אסור (הרמב"ן בשם ירושלמי):