כגון אביו או רבו כו'. הגה ע"ז וי"א דוקא מיראת מלך או אנס מותר להפסיק באמצע אבל לאביו ולרבו אין להפסיק אלא בין הפרקים (רש"י והרמב"ם) . וכן נוהגים ומ"מ אפילו מפני יראת מלכי ישראל מותר להפסיק באמצע ק"ש (הרר"י פרק היה קורא ומורי בב"ח) אבל לא בתפלה היכא דליכא סכנה דילפינן לה מקרא ודברת בם ולא בתפלה:

לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק כו' ויש מי שכתב שאין להפסיק כ"א לק' ק' ק' וגו' ולברוך כבוד ה' שאלו שני פסוקים הם שאמרו ישעיה ויחזקאל ששמעו מפי המלאכים ושייכים לענין קדושה (ב"ח) מכ"ש שאין מפסיקין במה שמוסיפין בשבת וי"ט אז בקול רעש וגו' או כבודו מלא עולם:

אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד כו'. ר"ל מודים אנחנו לך לאפוקי מודים דרבנן לא יאמר. (ב"י פ"ה מהררמ"י וכן כתב ט"ז ז"ל וכוון הרב בעט"ז לדבריו) וכן אמן יהא שמיה רבה מברך אף שהוא יותר משלשה תיבות אפ"ה יכול לאומרם ולהפסיק בק"ש פי' משום שאסור להפסיק בזה אפי' עוסק במעשה מרכבה פוסק וכן במשמעות הגמ' בפ' מי שמתו אבל לא יותר מאמן יש"ר מברך ויש מי שכתב ה"ה לכל נוסח רק יתברך וישתבח אין לענות מתוך ק"ש אבל אמן אחר יתברך יכול לענות (ב"י בשם מהררי"א) אכן אמן אחר תתקבל ואחר יהא שלמא רבא ועושה שלום אין להפסיק משום שמן תתקבל ואילך אינו אלא מנהג (עיין בהרמב"ם סוף ספר אהבה):

ויש אומרים דאמן שעונים אחר ברכת האל הקדוש כו'. אבל באמן שלסוף ג' ברכות אחרונות לא יפסיק. וי"א דגם באמן שעונים אחר ג' אחרונות יש להפסיק מהררמ"י:

כהן שהיה קור' ק"ש כו' וי"א שאינו מפסיק והל' כדבריו. אלא יקראוהו לאחר שאין זה בזיון לתורה כשמודיע הוא שהוא עומד בק"ש וע"כ מותר לקרות אפי' ישראל במקומו אם אין שם כהן אחר (תשו' הרשב"א סי' תס"ה) מ"מ החושש לכבוד התורה יכול להפסיק (מורי בב"ח) וכן המנהג להפסיק (מהררמ"י) מ"מ לא יקרא עם החזן בתורה כלל ויסמוך על דברי הזוהר פ' ויקהל עמוד תש"ע כנ"ל ויש מי שכ' שגם מותר להפסיק בתוך ק"ש לענות ברוך ה' המבורך וכן אמן אחר הקורא בתורה (ל"ח) אבל אם התפלל לבד אין עונין אמן כי אין המנהג לענות אמן אחר ברכת בונה ירושלים:

ולא יפסיק אחר שאמר גאל ישראל כו' הגה ע"ז וכן צ"ל דוקא גאל ישראל ולא גואל ישראל וצ"ע על מנהגנו בערבית יום טוב כשאומר מערבית חותמים ברוך אתה ה' מלך צור ישראל וגואלו והוי כאלו אמר גואל ישראל וצ"ל וגאלו בלא וי"ו דשפיר משמע על הגאולה שעברה (מורי בב"ח):