למעלה מעשרים כ' אבודרהם וז"ל ג' דברים הם אם נתנם אדם למעלה מכ"א פסולים ואלו הן מבוי נר חנוכה סוכה (וראיה לדבר סמ"ן לדבר ושלשתן יש להם רמז מן הפסוק מבוי שנאמר כי ע"כ באו בצ"ל קורתי הקורה תהיה על צ"ל טפחים ולא יותר. וצ"ל טפחים הם כ' אמות באמת בת ו' טפחים. סוכה שנ' וסוכה תהיה לצל יומם מחורב חנוכה. זאת חנוכת המזבח ביום עולה ק"כ עכ"ל. ואני אגמרי' בסי' אות א' ב' מן ח' עד ט' י' ח' חנוכה ט' טפחים י' פי' עד י' מצוה מן המובחר ומכאן ואילך הוא סי' על האמות כ' פי' כ' אמות. ל' לחי. מ' מבוי. נ' נר. ס' סוכה. ע' פי' עד כ' אמות שלטא עינא וק"ל ומן א' עד ח' וח' בכלל כמנין נרות. חנוכה מצאתי הג"ה במחזור ספרדי כל דיני חנוכה נאמרו למשה מסיני בפ' זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשואי ישראל בר"ת זרע אמונים תקנו ח' נרות כהלכה תכף הפתח משמאל זמנה בשקיעות חמה בשיעור ידוע ולגמור מזמור (פי' הלל) המדליק מברך שתים מזה א' הדליק והוסיף מאורה אסור תשמישי נשים שכינים ידליקו או ישתתפו ימים שמונה רצופים אותות לזכור ע"כ:

עושה מצוה. ודין זה ניקח מב"י שכ' כן בשם תוס' ולא נמצא כן בתוס' ברפ"ק דעירובין בד"ה סוכה דאורייתא וכו' וה"ד פ' ב"מ נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' פסולה ואע"ג דנ"ח מדרבנן כו' א"נ התם לא מצי למתני מעט דהוי משמע כמו שהיא דולקת מעט וז"א דאפי' למ"ד הנחה עושה מצוה נמי פסולה וי"א באם הדלקה עושה מצוה ע"כ אין להניחה למטה אפי' שאינו ניכר דלצרכו הוא מדליק משום זה דהדלקה עושה מצוה אבל אם הנחה עושה מצוה אז אם יש לו נר אחד מותר כנלע"ד: