Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 79
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
היתה צואת אדם מאחריו צריך להרחיק ד"א ממקום שכלה הריח ויש מי שכתב שאין צריך להרחיק כ"א עד מקום שכלה הריח:
הית' במקו' גבוה י' טפחים ורחבה ד' טפחים אז היא רשות אחרת מפני שהוא מקום חשוב בפ"ע כרשות היחיד דשבת (זהו דעת הרא"ש) וי"א דוקא כשאינו רואה אותה אבל כשהוא רואה אותה אינו יכול לקרות דלא הוי בכלל כיסוי ולא דמי לצואה בעששית (הרשב"א) ודברי הרא"ש עיקר ומיהו לכתחיל' טוב להזהר כדברי הרשב"א (ב"י):
וי"א דכי היכי דהפסקה מועלת לצואה עצמה כו' ונכון להחמיר כסברא ראשונה (ב"י):
וכנגד צואת תרנגולים אדומים כו' וי"א צואת תרנגולים אדומים המסרחת הם התרנגולים שבארץ אדום שאוכלים שם שעורים וצואתן מסרחת ביות' ונרא' שהן אותו התרנגולים הגדולים נקראים ענגלישא הינר שידוע שצואתן מסרח' ביותר (מורי בב"ח) וי"א דכל בהמה וחיה ועוף שיש לצואה שלה ריח רע אסור לקרות כנגדה לפ"ז אין חילוק ביניהם בין אדומים לאחרים דכל דבר שיש לו ריח רע אסו' ושאין לו ריח רע שרי (ד"מ) וי"א דכל שחיותו בפת אסו' לקרות נגד צואתו כגון הכלבים והחזירים וכל שאין חיותו בפת מותר (כ"כ בא"ח):