יכוין רגליו כו'. ויש נוהגין ליתן ריוח למעלה אצל האצבעות משום דכתיב ורגליהם ככף רגל העגל ואין זה כלום שהרי בגמרא לא הזכירו אלא שיכוין אותן בענין שידמו אחד (הרר"י):

וי"א כשעומד כו' ילך לפניו ג' פסיעות שכ' ג' הגשות לתפלה ויגש אברהם ויגש יהודה ויגש אליהו (רוקח) ויעמוד בשחרית לתפלה מתי שיתחיל הש"ץ תהלות לאל עליון ובמנחה כשירד הש"ץ לפני התיבה ובערבית כשיתחיל הש"ץ קדיש (מהררי"ל):

צריך שיכוף ראשו. וצריך לחשוב ג"כ רוממות האל יתברך ושפלות האדם ויאמר בלבו מה אני דל ונבזה בא לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקב"ה. ובשעת תפלה יתן עיניו למטה אבל קודם שיתפלל י"ח צריך ליתן עיניו לחלונות שבאותו הכותל (ב"ח וכן משמע בפי' התוס' שכתב הב"י בשם מהררי"א) ובתפלת מיושב אל יסמוך לאחוריו ולא יהא מוטה לצדדים מפני שהוא דרך גאות ולא יפשוט רגליו ואל ירכיבם זה על זה שכ"ז דרך גאות אלא יושב וראשו כפוף שלא יראה פני היושב כנגדו חוץ לארבע אמותיו וב' אציליו על עצם הירך מקום חבורם לגוף לכאן ולכאן ידיו תחת לבושו הימנית על השמאלית לרמז כדי להגביר מדת הרחמים על מדת הדין וינענע כל גופו מאחוריו לפניו לקיים מ"ש כל עצמותי כו' אבל בתפלת י"ח אסור לנענע גופו (מהררמ"ע סי' קי"ג):