שבעה מזבחות יש סודות עמוקים וכו'. פקח עיניך וראה בזוהר וישב וזה לשונו ואשביעך בה' אלהי השמים מאי ואשביעך לאתלבשא ברזא דז' נהורין עילאין דאינון רזא דשליטא עילאה ועיין בזוהר חדש תרין דרגין אינון וכל חד איקרי שבעה חד איהו עלמא דאתי דאיהו שבע דכתיב ויבנהו שבע שנים ר"ל בינה אימא עילאה נקרא עלמא דאתי וחד איהו צדיק דאקרי שבעה דכתיב כי שבע יפול צדיק וכו' וזה מרומז בפסוק ויסרתי אתכם שבע על חטאתיכם וגדולים דברי חכמינו ז"ל במסכת ביצה כ"ג אמר ר' אליעזר אמר הקב"ה אפילו כתורמוס זה ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין בקנוח סעודה לא עשאוני בני עתה ראית אפס קצה אחת מדברי הרב וכאשר תפקח עיניך בדברי חן תמצא כהנה וכהנה עד היכן כונת בלעם ומחשבתו לעקור נטוע: שם

ובתת שלם לשלם. היינו אם בא יבא כי אחרית לאיש שלם אל ויהי בשלם סוכו אז תתחדש רוח בינה ואז המשכילים יבינו ומלאה הארץ דעה לשמרה נזכה ועיין מטוט והטוב בעינך תבחר:

וקבנו מלה זרה. שרשו קבה ונו"ן וי"ו כינוי פעול כמו ישמרנו משפטו .(וקבנו). בדגש רק שהוקלה ובאה בחול"ם כמו עונותיו ילכדנו ישנו עם. ודע כי העתיד והצווי שוים ואין ביניהם רק הסי' דהיינו אותיות אית"ן ולפי שלא מצאנו נו"ן עם חול"ם יחדיו על כן אמר הרב המלה זו מורכבת מנו"ן וחול"ם יחדיו על משקל ירדפו ירדפנו ולדעת ר' יהודה חיוג באה הצווי ליחיד גם כן בוי"ו לבדו כמו פקדו אבל הרד"ק משיג על הרב וכתב כיון שמצאנו כן במקרא למה לא נאמר גם כן עם הצווי ויוכל להיות כי נו"ן וי"ו וקבנו כינוי נסתר אע"פ שבאה הנו"ן רפה ובחול"ם שלא כמנהג עכ"ל:

בפסוק ההוא אמר ולא יעשה. בפרשת עקב תראה כוונתו בס"ד: