Avodat HaMelekh on Mishneh Torah, Repentance Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רשות לכל אדם נתונה וכו'. אמרם באבות פ"ג הכל צפוי והרשות נתונה וכו' ועי' בדברי רבנו בפרושו שם.
הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע כלומר וכו'. זהו דרשת ר' עקיבא במדרש רבה בראשית דייך פפוס אלא מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו שנתן לו הקב"ה שני דרכים דרך החיים ודרך המות ובירר לו וכו' ועי' במדרש חזית פסוק לסוסתי בנוסח אחר וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מלמד וכו' והם המה דברי רבנו. שוב ראיתי שרבנו בעצמו הביא מקור דרשתו בפסוק זה בפרקיו, וכתב וכבר ביאר התרגום בפרוש שהרצון בו ממנו לדעת טוב ורע ר"ל שהוא היה אחד בעולם ר"ל מין שאין כמוהו מין אחר שישתתף עמו בזה הענין אשר נמצא בו והוא אשר מעצמו ידע טוב ורע ויעשה איזה מהן שירצה ואין מונע לו מהן וכו' ועי' להר"י יעבץ ז"ל בהגהותיו שחשב דרבנו מפרש הא אדם הוה יחידי בעלמא ומניה למדע טב וביש, דר"ל מינו, והשיג על זה דהרי תרגום למינו הוא לזנוהי וכבודו במקומו לא ירד לסוף דעת רבנו, ורבנו בעצמו מברר דבריו דמניה ר"ל מעצמו מנפשו, אלא שביאר יחידי בעלמא ר"ל מין מיוחד, ועי' פרש"י על התורה שם.
או חכם או סכל. עי' כ"מ והנמוק"י שהקשו מנדה ט"ז חכם או טפש, וכתבו בחד תירוצא לחלק בין סכל לטפש, (ובאמת פירושו במדרש רבה קהלת בפסוק ופניתי אני לראות וכו' והוללות וסכלות ר' חנינא בר פפא ור' סימון רחב"פ אומר הוללות זו הוללה של מלכות וסכלות זו הטרחות ר"ס אומר הוללות זו הוללה של מינות וסכלות זו הטפשות) אבל זהו כנראה רק לפי איזו נוסחאות בדברי רבנו שכתוב בהם רק סכל לבד, אבל ברוב הנוסחאות הישנות חכם או סכל בודאי אין מקום לזה דמה יענו לחכם, והביאו תירוצו של מהר"מ מרוטנברג זצ"ל בהיותו אסור במגדל אינזי"ג שיים דפירש לאחוז בחכמה או בסכלות מה שבפ' כל היד היינו לעשות לו לב חכם או טפש ע"כ. ואני תמה על רבותינו שנדחקו לישב הדברים בעוד שרבנו בעצמו ביאר הדברים בשמיני מפרקיו כי אי אפשר שיולד האדם מתחילת ענינו בטבע בעל מעלה, ולא בעל חסרון, כמו שא"א שיולד האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות, אבל אפשר לאדם שיולד בטבע מוכן למעלה או לחסרון, בהיות פעולות האחת יותר קרובות וקלות עליו מפעולה האחרת והמשל בו כשיהיה האדם מזגו נוטה אל היובש ויהיה עצם מוחו זך והליחות בו מעט יקל עליו לגרוס ולזכור ולהבין הענינים יותר מבעל ליחה לבנה וכו' אבל אם יונח האיש המוכן במזגו אל זאת המעלה מבלתי לימוד כלל, ולא יעורר כחותיו ישאר סכל בלי ספק, וכן כשילמדו ויבינו זה העב הטבע רב הליחות ידע ויבין אבל בקושי וכו', ואלה הן דברי רבנו כאן.
הוא שירמיהו אומר מפי עליון לא תצא וכו'. עי' מדרש רבה תצא אמר ר' אלעזר משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני מאותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב וכו' ועי' במדרש רבה איכה בפסוק זה שנוי הנוסח ועי' מתנות כהונה שם והם המה דברי רבנו.
וכיון שכן הוא וכו' והוא שכתוב אחריו מה יתאונן אדם חי וכו'. עי' במדרש רבה שם ובפסקתא רבתא פיסקא ותאמר ציון בשם ר' אחא מה יתאונן על חי העולמים ועל מי יתאונן גבר על חטאיו עיי"ש ובפסקתא דרב כהנא פיסקא זו בשנוי נוסח והם הם דברי רבנו.
ודבר זה עיקר גדול הוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה וכו' כלומר שהרשות בידכם. עי' פרש"י ז"ל דקאי אברכה וקללה דגריזים ועיבל וכבר השיגו הרמב"ן ז"ל ועי' מדרש תנחומא ראה אנכי נותן לפניכם היום וכו' זהו שאמר הכתוב ואל העם הזה תאמר כה אמר ה' הנני נותן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות ואין פתרונים לדברי המדרש דמאי חידש ולדברי רבנו הדברים מאירים דפירוש ברכה וקללה דקרא כמו שפירש רבנו על בחירת האדם בטוב וברע ואמר זהו שאמר הכתוב ואל העם הזה תאמר הנני נותן לפניכם את דרך החיים דרך החיים והמות הלא המה מעשה בני האדם הטובים והרעים והדברים ארוכים בדרושים.
או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות וכו'. ר"ל כח מושך בהחלט דאל"כ הרי נמצא סתירה בדברי רבנו לאלה שהבאתי לעיל ובאמת מסיק רבנו או תולדתו תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו ולפי"ז אין סתירה מדברי רבנו ומ"ש רבותינו הראשונים ז"ל על הא דאמרו בשבת קנ"ו האי מאן דאתיליד בצדק וכו' דאתיליד בשבתאי ודאמרי להו כלדאי לאמיה דרב נחמן בר יצחק בריך גנבא הוה עי' בתוס' נדה ט"ז ב' ובתוספות הרא"ש שם שאע"פ שמזלו נוטה באחד מן הדרכים מ"מ בידו הוא להתחזק על יצרו והדברים ארוכים בדרושים אכמ"ל ועי' מה שהאריך בזה רבנו בשמיני בפרקיו בכל ההלכה הזאת.
שמא תאמר וכו' דע שתשובת שאלה זו וכו' וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא כך אין כח באדם וכו' וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה וכו'. ובהשגת הראב"ד לא נהג וכו' דברי רבנו אלה שקשים באמת להולמם והשגת הראב"ד המפורסמה כל כך כבר רבו עליהם הדברים בספרות שלמה של מחברים, אבל הדברים מבארים את עצמן, שנהג רבנו מנהג החכמים, כי לא רק שלא החל בשאלות קשיות ולא ידע להשלימו לא רק שלא הניח הדבר בקושיא אלא שעקר השאלה משרשה לגמרי. ישנם שני מונחים בהגיון, הנמנע והדבר שהוא למעלה מגבול ההשגה והמה מובדלים זה מזה בהחלט והנה רבנו בספרו זה לא בא להסביר דברים שהם למעלה מן ההשגה, ולא מדת חכמים היא לעשות כן, כי אלו באנו להסביר דברים כאלה שהם למעלה מגבול שכל אדם והשגתו הלא כל סדרי העולם אינם בגדר ההשגה ודברים לאלפים נולדים ומתהוים לעינינו בכל יום שא"א להשיגם אבל המה עובדות קימות, אבל רבנו עמד פה על שאלה אחרת שהיא בגדר הנמנעות, כאלו נאמר כי שתים פעמים אינו ארבעה במספר שהוא נמנע ואינו בחוק הבורא יתברך שמו (הנמנע הוא שקר ועי' תנא דבי אליהו זוטא פ"ג וילקוט האזינו) ככה היא הידיעה והבחירה, אם יודע השי"ת א"א לבחירת האדם שתהיה ואם יש בחירה לאדם אין ידיעה ושניהם גם יחד הוא מן הנמנעות (ואשר על כן מצא רבנו לנכון לישב דוקא שאלה זו ולא שאלות אחרות בכל פנות הדת) ועל זה באה תשובת רבנו ופתרון השאלה הגמור כי אלו היתה ידיעת הבורא ית"ש כידיעתנו אנו בודאי היה הדבר הזה מן הנמנע אבל אחרי שהבורא ית"ש אין ידיעתו כידיעת בני האדם שהם ידיעתם שנים אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכול להשיג דבר זה על בוריו ולא דבר חדש הוא, כשם שאין בנו כח להשיג עוד דברים רבים והעיקר להשיג ולמצא אמתת הבורא ית"ש וכיון שכן הוא ר"ל שידיעתו היא למעלה מגבול השגתינו שוב אין כאן שאלת נמנע אבל רק שאלת למעלה מגבול ההשגה, שאין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה וכו', אבל דברים שהם למעלה מגבול ההשגה אין צורך להשיב עליהם כלל וכי רק דבר זה הוא למעלה מגבול השגתנו, העיקר הוא שלא יהיה נמנע ודבר זה השיב רבנו על השאלה הגדולה הזאת והוכיח שאינה שאלה כלל והדברים ברורים ומאירים.