B'Mareh HaBazak Volume I Teshuva 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טיחואנה, מקסיקו
טבת תש"ן
א. לשון התפילה במקום שהצבור אינו מבין עברית.
מה לעשות במקרה, שרוב הציבור אינו בקי בלשון הקודש (עברית). האם מותר, בשעת התפילה, לעבור על כמה קטעים בשפה לועזית? כמו כן, האם מותר להכריז את מספר הדף בסידור, אפילו במקומות שאסור להכריז?
בעניין תפילה בלועזית, יש לחלק בין תפילה בלועזית במקום בלשון הקודש, לבין הוספת תרגום בלועזית.
א. אין להתפלל בלשון לעז¹, הן ביחיד² והן בציבור, אלא בלשון הקודש. ואפי' אינו מבין³.
footnotes: ¹ יש לחלק בין דין הגמרא לבין המנהג המקובל. המשנה (סוטה, דף ל"ב, ע"א) מונה את קריאת שמע ותפילה בין הדברים הנאמרין בכל לשון. יש דיעות בפוסקים, שאם לא מבין לשון הקודש עדיף להתפלל בלועזית. (מגן אברהם או"ח, סי' ק"א, סק"ה על פי ספר חסידים). אמנם בפוסקים האחרונים, יש התנגדות חריפה לקביעת התפילה בלועזית, מכמה סיבות: 1. קשה לתרגם באופן השומר על הכוונה האמיתית של העניין. 2. יש סגולות רבות בתפילה — שנתקנה ע"י אנשי כנסת הגדולה — התלויות בלשון. 3. מסוכן לשנות התפילה — שאומרים בכל תפוצות ישראל ולחדש בה חידושים, אפי' אם יהיו רק שינויים בלשון.מה שכתוב במשנה, שמותר בכל לשון, הוא רק באקראי. עיין ביד אפרים, או"ח, סי' ק"א על המגן אברהם הנ"ל. ובביאור הלכה שם, ס"ד, ד"ה יכול (על פי חת"ם סופר, חלק ו', סי' פ"ד). המנהג המקובל בכל תפוצות ישראל הוא, להקפיד שיהיה רק בלשון הקודש. אמנם היד אפרים, ממליץ שאנשים יקראו באופן פרטי, לפני או אחרי התפילה, את התרגום. וכן נראה שמותר לקרוא בעיניים (בלי שפתיים) באמצע התפילה, את התרגום, כדי שיבין את התפילה שאומר בלשון הקודש. ² לגבי יחיד, יש דיעות (שו"ע או"ח, סי' ק"א, ס"ד) שאפי' מדינא דגמרא לא יוצאים בלעז, ואפי' באקראי. וכל שכן בזמננו. ³ עיין ביד אפרים וביאור הלכה, המובאים בהערה 1. ועיין בהערה 9.
ב. אין להפסיק את התפילה, במקום שאסור להפסיק⁴, כדי לתרגם או להסביר את התפילה⁵. במקום שאפשר להפסיק⁶, אפשר לתרגם איזה קטעים או להעיר הערות כדי לחזק התפילה, בתנאים האלה:
footnotes: ⁴ בפסוקי דזימרה אחרי "ברוך שאמר", בין קדיש לברכות קריאת שמע (רמ"א, סי' כ"ד, ס"ג), בברכות קריאת שמע ובשמונה עשרה בלחש. ⁵ אגרות משה או"ח, ח"ג, סי' ח'. ⁶ לפני "ברוך שאמר", בין "ישתבח" לקדיש, וכן נראה בחזרת הש"ץ שנאסרה רק שיחת חולין (עיין שו"ע או"ח, סי' קכ"ד, ס"ז). בין "ישתבח" לקדיש יש להפסיק רק אם חשוב באותו רגע, וכן, יש לומר לפחות ג' פסוקים של פסוקי דזימרה, אחרי ההפסק קודם קדיש (רמ"א, סי' נ"ד, ס"ג. ומשנה ברורה, סי' נ"ג, ס"ק י"א).
- שלא יפסיק לזמן ארוך⁷.
footnotes: ⁷ משנה ברורה, סי' ק"ד, ס"ק י"ז.
- שלא יהיה נראה כתפילה עצמאית, או כתרגום בעל חשיבות בפני עצמו, אלא כסיוע להבנת כוונת התפילה בלשון הקודש⁸.
footnotes: ⁸ לפי רוח האחרונים — המובאים בהערה 1 — שחוששים מחידושים בסדר התפילה.
ג. חובה מוטלת על הרב, ללמד את הקהל פירוש המילים, לפחות של פסוק ראשון של קריאת שמע, ברכה ראשונה של שמונה עשרה וברכת מודים⁹.
footnotes: ⁹ צריכים להבין את הפסוק הראשון של קריאת שמע (שו"ע או"ח, סי' ס', ס"ה), הברכה הראשונה של שמונה עשרה (שם, סי' ק"א, ס"א), ואולי גם מודים (משנה ברורה, שם, סק"ב).
ד. לגבי הכרזת דפים וכדומה, כדי שיעקבו אחר התפילה, מותר עד ברכות קריאת שמע¹⁰, וכן חזרת הש"ץ¹¹. בברכות קריאת שמע ותפילת שמונה עשרה בלחש¹², אפשר רק בשעת הדחק ממש¹³.
footnotes: ¹⁰ אגרות משה או"ח, ח"א סי' כ"ב. ¹¹ עיין הערה 6. ¹² ההיתר בשעת הדחק, הוא רק בין ברכות שמונה עשרה. אבל באמצע הברכה, אסור בכל מקרה. (אגרות משה או"ח, ח"ד, סי' ט"ז). ¹³ עיין אגרות משה או"ח, ח"ד, סי' ט"ז. בכל העניין הזה, העצה היעוצה היא, לחשוב מראש איך להסתדר מבלי להפסיק במקומות האלה. לדוגמא, ע"י חלוקת דפי הסבר וכדומה. ומוטב אפילו שהרב יתפלל ביחידות קודם תפילת הציבור, ממה שיכריז בברכות קריאת שמע או תפילה (אגרות משה או"ח, ח"א, סי' כ"ב). אם מוכרח להכריז הוראות לפני שמונה עשרה, ולא יספיק מה שיכריז אחרי ישתבח, יש להעדיף להפסיק לפני "צור ישראל", ולא בין גאולה לתפילה. הטעם הוא, שבין גאולה לתפילה הוא מקום יותר חמור, לעניין לשאול ולהשיב מפני כבוד ויראה (עיין שו"ע, סי' ס"ו ס"ח). אמנם בשבת, יש להסתפק, שלפי הדיעה (המובאת ברמ"א, סי' קי"א, ס"א) שסמיכת גאולה לתפילה לא נצרכת בשבת, לכאורה יש להעדיף להפסיק שם.