קינשאסה, זאיר

אב, תש"ן

טז. שעור גובה המחיצה בבית הכנסת

מהו גובה המחיצה המינימלי בביכ"נ, והאם בביהכ"נ שעזרת נשים נמצאת למעלה, בעי ג"כ מחיצה?

א. הצורך במחיצה בבית הכנסת, בין גברים ונשים, נלמד מהמשנה, מההפרדה, שהיו מתקינים בשמחת בית השואבה¹. ומטרתה העיקרית ליצור הפרדה בין גברים ונשים, באופן שלא יוכלו להגיע לידי שיחה וקלות ראש, המובילה לערבוביא גמורה. לפיכך, אם יושבות הנשים בקומת הגברים, יש להתקין מחיצה שמגיעה לפחות עד גובה הכתפיים (של הנשים דהיינו, כ — 1.50 מ'), שבאופן זה לא יוכלו הגברים לבוא לידי קשר של שיחה וקלות ראש. וכל זה — בתנאי, שהנשים באות בלבוש צנוע.

footnotes: ¹ סוכה, דף נ"א, ע"ב.

ב. כשיש נשים, הבאות בלבוש שאינו צנוע (וזה מצוי בהחלט, ובפרט בחו"ל), ראוי להקים מחיצה גבוהה יותר, המגיעה עד למעלה מגובה הראש. וגם יש להקפיד במיוחד, שתהיה המחיצה אטומה, לפחות עד גובה הכתפיים. וכנ"ל.

ג. כאשר עזרת הנשים היא ביציע (וגובהה כקומה שלמה), די בדבר זה עצמו לשם ההפרדה. ואולם, גם כאן, כשיש בעיה של נשים בלבוש בלתי צנוע, יש להתקין וילון מעל המעקה. כדי שהגברים לא יוכלו לראות את הנשים, בהרימן את ראשן.

ד. במקום שעזרת הנשים מוגבהת רק בכמה מדרגות, אין זה כיציע ויש להקפיד איפוא, על מחיצה המגיעה עד לגובה הכתפיים של הנשים, כאמור.

חשוב להעיר, שאם יש בפועל מחיצה העומדת בתנאים ההלכתיים, אין לשנות לקולא, גם אם יש למצוא לכך היתר, משום שיש בכך מגמה של פריצת סייגים².

footnotes: ² הדברים מלוקטים ממספר מקומות בספרי הגר"מ פיינשטיין. באגרות משה או"ח א', סימנים: ל"ט-מ"ב, ס' מ"ג. ג', ס' כ"ג-כ"ד. ד', ס' כ"ט ל"ב. וכן שרידי אש, ח"ב, ס' י"ד.