קיטו, אקוואדור

אב, תש"ן

פח. השתלת קרנית

בפורים שעבר מת ילד בן 9 ר"ל, הוריו בקשו לתרום עיניו לילדה מקומית, לא מקהילתנו, שהזדקקה לחלק מן העיניים לשם השתלת קרנית (CORNEA). הסכמתי לתרומת העיניים בתנאי שיחזירו את חלקי העין הבלתי שימושיים לארון הילד לפני קבורתו.

מה הם התנאים שלאורם ראוי לדון, לקבל או לדחות בקשות מסוג זה לעתיד, שלא נדע מצרות?

מותר לנתח המת¹ ע"מ להעביר קרנית עינו לאדם סומא².

footnotes: ¹ בענין השתלת עור מהמת וכן אם מותר להכין מנות עור מהמת, עיין במאמרו של הגר"ש ישראלי בתחומין חלק א' ועיין עוד בעניין שם חלק ז'. ² פסק זה ניתן ע"י הרב הגאון הרב הרצוג הרב הראשי לישראל לשעבר. נמצא בספר כתבים ופסקים (הוצאת מוסד הרב קוק) חלק ה', סימן קנ"ז.יש שלוש בעיות עיקריות בנושא:א. איסור הנאה ממת.ב. ניוול המת.ג. אי קבורה של החלק הנתרם.לגבי הבעיה הראשונה. כתב הרב הרצוג שאין זה נחשב איסור הנאה ממת, משום שברגע שמתחיל ליהנות הווי חי ולא מת.לגבי הבעיה של ניוול המת, כתב שיש אומדנא חזקה, שהיה מוחל על ניוול קל כזה שנראה שאינו דאורייתא (ולכן כתבנו שעדיף שיהא בר מחילה).ובנוגע למניעת הקבורה, אין חשש, שסוף קרנית זו להיקבר. ועוד שאין בה דין קבורה שהרי חוזרת לחיים.

אולם יש לשמור על קיום התנאים הבאים:

א. אם מוציאים את העין כולה מגוף המת כדי להוציא ממנה את הקרנית הרי יש חיוב לקבור את העין אחר הוצאת הקרנית יחד עם הגופה. אם אפשר עדיף יותר להוציא את הקרנית בלבד³.

footnotes: ³ הגרח"ד הלוי בעשה לך רב, חלק ב', סימן נ"ו.

ב. יש להיזהר להוציא את הקרנית רק לאחר מיתה ודאית, ויש להשגיח שהרופאים יקפידו על קיום תנאי זה⁴.

footnotes: ⁴ ציץ אליעזר, חלק י"ד, סימן פ"ד, אמנם הוא אוסר וזהו אחד מחששותיו, ואף שהיתרנו, אנו חוששים לזה.

ג. יש לעשות את הניתוח בכל הכבוד הראוי למת, ולא לגרום לניוולו.

ד. יש לקבור את המת באותו יום, ולא לגרום להלנת המת.

תנאים שראוי לשמור על קיומם:

א. אם האדם תורם זאת מחיים עדיף טפי⁵.

footnotes: ⁵ הגרח"ד הלוי בספרו עשה לך רב, כנ"ל.

ב. שלא לקחת הקרנית מעין של קטן⁶.

footnotes: ⁶ מסקנה מדברי הרב הרצוג שיש אומדנא חזקה, שהיה מוחל. לכן נראה שעדיף שלא לקחת מקטן את הקרנית משום שאינו בר מחילה.