קאלי, קולומביה Cali, Colombia

ניסן תשנ"א

עח. אימוץ ילד לא יהודי

א. ילד קטן שאין בו דעת, והוריו הגויים אינם מעונינים בגיורו, או שאינם יודעים על כך, אין ליזום אימוץ ילד זה לכתחילה¹.

footnotes: ¹ ב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קסב) כתב "… ואם לעצתי תשמעו, אין צריך להכניס זרע נכרים, ואין בזה שום צורך ותכלית, ורק כשבא גם מעצמו להתגייר לשם שמיים, צריך לקבלו".בשו"ת "שבט הלוי" (ח"ו סי' רב) על אף שכותב, שאפשר לגדל ילד זה שיהיה יהודי כשר, מסיים שם: "… איברא בעצם נוהג זה לקנות ולהביא ילדי גויים לארץ ישראל אפילו על מנת להתגייר, אין רוח חכמים נוחה הימנו כלל, וקשים גרים לישראל…".מרן הרב א"י הכהן קוק בשו"ת "דעת כהן" (סי' קמח) בהסבר דברי הגמרא כתובות (יא ע"א) האומרת שגיור קטן הוא בדווקא כשבא להתגייר עם אביו כותב: "ודברי הש"ס דמוקי בגר שנתגיירו בניו אתו, אין הכוונה שבלא האב אי אפשר לגיירם, אלא אורחא דמילתא נקט, כיוון שיש חיוב לדחות אותם בדברים כיוון "שקשים גרים לישראל…", ודאי לא יזדמן הדבר שגוי שבעצמו ירצה להשאר בגויותו יתאמץ כל כך לגייר את בניו- וב"ד ודאי שאין להם לרדוף אחרי הגרים אע"ג שבדיעבד תועיל הגרות…".

ב. ילד שיש בו דעת², והוא מגלה עניין מיוחד בישראל ובמעשיהם או שהילד קטן ואין בו דעת אך הוריו הגויים (אביו או אמו) מגלים רצון למוסרו לישראל, בית-דין מגיירים אותו על דעתם³. על כן, המגדלו והמאמצו, חסד גדול הוא עושה⁴.

footnotes: ² בן דעת הינו מגיל 6 ומעלה- הרב י"א הלוי הרצוג (בשו"ת יו"ד סי' צו). ³ שו"ע (יורה דעה סי' רסח, ז). ⁴ עיין כתובות (נ ע"א) "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת", רבי שמואל בר נחמני אמר: זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן".

ג. בנסיבות חמורות, כגון שמצאו את הילד, ואם לא יטפל בו, ימות, או בכל מצב שעלול לגרום ח"ו לחילול השם⁵, או משום דרכי שלום, יש לפעול באופן שלא תצא תקלה, אבל אין כל חיוב לגיירו, אם כי גם אין איסור בדבר.

footnotes: ⁵ בשו"ת הרב י"א הלוי הרצוג (יו"ד סי' צו) דן במקרה שילד גוי נתגלה במוסד לילדים יהודיים וכתב: … אבל אם הוצאתו מן המוסד משמעותה שיגוע ברעב, אנו רחמנים בני רחמנים וצריכים לנהוג כפי המפורש בברייתא גיטין דף סא ע"א.

ד. "אומנה" [פירוש- הילד מקבל כל צרכיו מן המשפחה האומנת, אך ידוע לכל שהוא גוי, ואף אין הוא משנה את שמו המקורי], דומה לכל דיני הצדקה לגוי שאינו משום חסד, אלא משום דרכי שלום⁶. ועיין במפרשי המשנה באבות פרק א, ה, "ויהיו עניים בני ביתך"- רמב"ם ור"ע מברטנורא, ועיין גם רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י הל' יז- "צוו חכמים שיהיו בני ביתו של אדם עניים ויתומים במקום העבדים מוטב לו להשתמש באלו, ויהנו בני אברהם יצחק ויעקב מנכסיו ולא יהנו בהם זרע חם…". ועיין ב"מ ס ע"ב סוף פרק הזהב בסיפור על רבא.

footnotes: ⁶ שו"ע (יורה דעה סי' קנא, יב), ועיין שם בט"ז (ס"ק ט). שו"ע (יורה דעה סי' רנא, א).

ה. בכל אימוץ עלולים לבוא לידי איסור ייחוד, על כן יש לבחון מראש, אם יש באפשרות המאמצים לעמוד בסידורים המיוחדים הדרושים למניעתו⁷.

footnotes: ⁷ בשו"ת "יגדיל תורה" לאדמו"ר מלובביץ, (תשובה סי' ריד) כתב דיש להקפיד מאד בעניין ייחוד, והוא מחלק בין אימוץ לבין גידול יתום ויתומה, כמבואר בכתובות (נ ע"א) עיין לעיל הערה 4, ששם הכול יודעים, שאינם בניהם, וקל להיזהר, אך באימוץ מבקשים להסתיר מן הילד וקשה להזהר.ועוד האריך בדבר שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ו סימן מ פרק כא) ולימד זכות אף שמשמע מדבריו, שלא ניחא לו בהיתר.אמנם הרב חיים דוד הלוי "עשה לך רב" (ח"ג סי' לט) התיר ייחוד של הורים עם בן מאומץ, אבל לאחים ואחיות התיר רק כל זמן שאינם יודעים שאינו אחיהם ממש.ובשו"ת "שבט הלוי" (ח"ו סי' קצו) כתב להחמיר, וראה שם שדן בתשובות "הציץ אליעזר".