B'Mareh HaBazak Volume II Teshuva 95
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
קאלי, קולומביה Cali, Colombia
ניסן תשנ"א
צה. אמירת "צידוק הדין" ותפילת אשכבה בימים שאין אומרים בהם תחנון
ראיתי שנהוג, שלא לומר "צידוק הדין" בימים שאין אומרים בהם תחנון. והנה יש משפחות שמרגישות, שמחסרים מטקס הקבורה, אם אין אומרים "צידוק הדין" או "א-ל מלא רחמים". אני מתקשה להסביר להם את המנהג של אי אמירת "צידוק הדין וא-ל מלא רחמים", כשהם במצב של אבילות.
האם יש מקום לאומרם בימים אלה?
א. על אף קיומו של המנהג שלא לאמור תפילת אשכבה (א-ל מלא רחמים) בימים שאין אומרים בהם תחנון, יש על מי לסמוך לאומרה בכל עת, בדירוג הבא של רווחות ההיתר:
א. בתוך השבעה (שלא בשעת הלוויה!) אומרה אפילו ליד הקבר¹;
footnotes: ¹ על-פי מה שכתוב ב"מגן אברהם" (שו"ע אורח חיים סי' תרצו).
ב. בבית-הכנסת ביום היארצייט וכדו'²;
footnotes: ² כן הוא משמעות דברי ה"משנה ברורה" (שם סי' תקמז ס"ק ח).
ג. ביום היארצייט לפני הקבר³;
footnotes: ³ כן היא מסקנת "כל בו על אבילות", (חלק א עמ' 212-213).
ד. לנוהגים לאומרה בשעת הלוויה, ניתן לאומרה אז⁴ (והוא הדין לאומרה תוך השנה ליד הקבר).
footnotes: ⁴ ב"כל בו" הנ"ל (חלק ב עמ' 71-73) הסיק ש"בשעת לויה יותר טוב שלא לאומרה בימים שאין אומרים תחנון", אך גם כתב שאי-אפשר למחות במי שרוצה בכל זאת לאומרה (ובחלק א' נראה שכן דעתו גם בתוך השנה [לאחר השבעה]).
באופנים א' וב' יכול להנהיג לאומרה בכל אופן. באופנים האחרים- אין זה מן הראוי לבטל את המנהג באופן מוחלט וקבוע, אבל אפשר לשנות את הנסיבות, כגון כשהאבל מבקש לאומרה ו/או שהנוכחים הם כאלה שקשה להסביר להם פשר המנהג המקובל.
ב. מכיון שהמנהג שלא לאמור "צידוק הדין" בימים שאין אומרים בהם תחנון הוא קדום⁵, מוטב, אם אפשר, להסתפק באמירתו על-ידי האבל בינו לבין עצמו (ויכול הרב לסייעו בכך), שלא במניין⁶; ואם תקשה גם "חריגה" קטנה זו להתקבל על דעת האבלים, נראה שיכול לסמוך על דעת המחבר⁷ לאומרו כבכל יום.
footnotes: ⁵ רמ"א (שו"ע יורה דעה סי' תא, ו), שכן דעתו להכריע כמנהג המובא בראשונים (בטור שם). ⁶ כן כתב ב"גשר החיים" (ח", עמ' קנז). ⁷ דעת השו"ע (יורה דעה סי' תא, ו), ו"פני ברוך" הביא שכך נוהגים הספרדים למעשה.