חרקוב, אוקראינה, כסלו תשנ"ה

קד. עזרה להורים בהכנת אוכל שאינו כשר

בחורה שומרת כשרות גרה בבית עם הוריה ולהם מטבח לא כשר. לפעמים האמא מבקשת מבתה לעזור לה בהכנת הארוחות למשפחה שאינה שומרת כשרות. האם מותר לה לעזור לאמה? האם יש כאן בעיה של "לפני עוור"?

ראשית יש להבחין בין הבעיה ההלכתית של דין עזרה אקטיבית בהכנת מאכלים בלתי-כשרים לבין השאלה הספציפית שבנדוננו, שבה מדובר בדילמה מוסרית, ואשר יתכן שניתן לפתור אותה באופן אחר, מבלי להזדקק לשאלה ההלכית הנ"ל, כגון להגיע לידי הבנה עם האם שתכשיר את המטבח ותקפיד על כללי כשרות בסיסיים, או להגיע לידי הבנה שהבת תושיט עזרה בדברים שאינם נוגעים ישירות להכנת האוכל, והיא תסביר להוריה את הבעיה המצפונית-הערכית שקיימת אצלה בעניין זה, הכול באופן שלא יגרום לפגיעה ולזלזול בכבוד ההורים, אף כי ידוע שאין היתר לעבור על שום איסור גם במחיר של אי-כבוד אב ואם (ויקרא יט, ג, שאם יאמר לך עבור עבירה וכו' אל תשמע לו).

בגופה של השאלה יש לדון כך:

נראה שהמקרה שבנדוננו איננו בבחינת "תרי עברי דנהרא" האמור בגמרא¹, אלא הוא בבחינת "חד עברי דנהרא", קרי: העבירה תיעשה באותה המידה, גם מבלעדי הסיוע שמדובר בו², ומפורש בגמרא (שם) דבכהאי גוונא אין איסור לפני עור דאורייתא.

footnotes: ¹ ע"ז ו ע"ב. ² ואף-על-פי שמסתבר, שעזרת הבת מזרזת את הכנת האוכל, אין זה נחשב לתרי עברי דנהרא, שהרי גם המושיט יין לנזיר מקל עליו במעשהו.

אמנם, לפי חלק נכבד מן הראשונים יש באופן כזה איסור דרבנן של מסייע לדבר עבירה, וכך מקובל³. ונראה שאם אין מדובר בהגשת אוכל טרף על השולחן, אלא בעזרה הקשורה רק בהכנת האוכל - יש מקום להקל בזה, בצירוף הצדדים הבאים:

footnotes: ³ ר"ן שם בע"ז, תוס' שבת ג ע"א ד"ה בבא, רא"ש שם, ועיין ביו"ד סי' קנא סעיף א ברמ"א. ועיין גם בשו"ע או"ח סי' קסג ב"מגן אברהם" סק"ב.

1. הרמ"א פוסק⁴ שנהגו להקל ב"חד עברי דנהרא" ולהתיר לגמרי, וניתן להבין דבריו גם ביחס ליהודים (עיין ש"ך).

footnotes: ⁴ שו"ע יו"ד סי' קנא סעיף א.

2. הש"ך כתב⁵ שבישראל מומר אינו חייב להפרישו, ואם כן אין כאן משום איסור מסייע (ואף שאין מדובר כאן במומר מתוך כוונה, אלא בתינוק שנשבה, כפשוטו ממש, מכל מקום, סוף סוף אין ההורים מרגישים שום קשר או מחוייבות לשמירת תורה ומצוות, ולכן גם אינם מעוניינים בכך).

footnotes: ⁵ שם ס"ק ו.

3. משום דרכי שלום⁶.

footnotes: ⁶ שביעית פרק ה משנה ט ובגיטין סא ע"א. ושם בתוד"ה משאלת משמע שמשום דרכי שלום מתירים גם כשאין סיכוי שלא יעבור אח"כ על האיסור.

4. מצינו באחרונים הבחנה בין סיוע בשעת העבירה ("עובר לעשייתה") לבין סיוע הנעשה לפני שעת העבירה⁷, ולכן כתבנו שאם אין מדובר בהגשת האוכל הטרף לפני הסועדים, יש מקום להקל⁸.

footnotes: ⁷ שו"ת "כתב סופר" (יו"ד סי' פג), שו"ת "משיב דבר" (ח"ב סי' לא-לב). ⁸ ואף שבדברי הרמ"א בהלכה הנ"ל לא נזכר חילוק זה, בכל אופן, בצירוף כל הצדדים הנ"ל נראה דיש להקל. ועיין בתוס' גיטין סא ע"א ד"ה משאלת.

5. רבנו יונה כותב שכאשר מתכוון לעשות מצוה בתורת צדקה, מותר ליתן פרוסה גם למי שייתכן שלא יברך⁹. ואפשר לדמותו לענייננו, שיש במתן העזרה של הבת משום כיבוד אב ואם.

footnotes: ⁹ הובא ב"בית יוסף" או"ח סי' קסט.

מכל הנ"ל נראה שאין להחמיר, ויש להימנע רק מהגשה ממש של אוכל לא-כשר לפני יהודים.

ובכל אופן, כאמור לעיל, יש להמליץ על פתרונות אלטרנטיביים כדי לפתור את הדילמה המוסרית, כדי לא להזדקק לשאלה זו.

ויש להעיר שמלבד שאלת "לפני עור" יש גם לדון באיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו", כאשר מדובר בכלים המשותפים לבשר וחלב, כגון שבכלי מסוים שעומדים לבשל בו (למשל) חלב, בישלו בשר בתוך 24 שעות האחרונות (בן יומו), שכן יתכן שיהיה בזה איסור דאורייתא¹⁰. לפיכך יש להיזהר שלא לעשות שום פעולה מפעולות הבישול (הנחת הסיר, הדלקת האש, כיסוי המכסה וכדו').

footnotes: ¹⁰ סי' פז סעיף א ברמ"א, וב"פתחי תשובה" שם סק"ד, שחמאה שבושלה בכלי בשרי בן יומו הוי כתערובת של בשר בחלב, ומשום דטעם כעיקר דאורייתא (עיין סי' צח). ולפי זה הוא הדין לגבי עצם הבישול.