מונטוידאו, אורוגואי, אייר תשנ"ד

קט. בדיני פת עכו"ם

אני עומד כעת בקשר עם מאפייה השייכת ליהודי בקהילה לצורך הכנת לחם כשר. היתרון של מאפייה זו הוא שאין בה חומרים לא כשרים (המצויים בהרבה מאפיות באמריקה הלאטינית) וכן שהמוצרים שלו ברמה טובה ומגיעים לכל חנות בעיר, כך שהדבר יקל על הציבור להשיג את הלחם הכשר. מאידך המאפייה פתוחה ביום שישי ומייצרת לחם בליל שישי.

כדי שהלחם יהיה פת ישראל, מספיק שיהודי ידליק את אש התנור¹, ונראה שלרוב הפוסקים גם יהודי שאינו שומר מצוות נחשב ליהודי לעניינים אלה², ואף ישנן דעות (יחידות) שמספיק שהבעלים הם יהודים³. היה מן הראוי שהרב המכשיר או ירא שמים אחר ידאג להדלקת התנור, כדי לוודא שבאמת תיעשה ע"י יהודי, וכדי לצאת ידי הדעות האוסרות. ואולם כבר נהוג לאכול פת פלטר של עכו"ם, ובמיוחד בחו"ל, ואפילו שלא בשעת הדחק⁴.

footnotes: ¹ שו"ע יו"ד סי' קיב סעיף ט. ² עיין "יביע אומר" ח"ה יו"ד סי' י. ³ עיין "יחוה דעת" ח"ה סי' נד. לא ברור אם אף הדעות האלה יקלו כאשר היהודי אינו שומר מצוות, וקיצרנו מאוד. ⁴ עיין שו"ע יו"ד סי' קיב, "אגרות משה" יו"ד, ח"ב סי' לג, וב"מראה הבזק" כרך א שאלה מב, 3. ועיין בשו"ע או"ח סי' תרג שיש להקפיד בעשרת ימי תשובה.

בעניין עוגות יש דעות שהן אינן בכלל פת, וכי חל עליהן דין בישול עכו"ם⁵. אם מדובר בעוגות שמברכים עליהן "המוציא" כשקובעים עליהן סעודה, הן נחשבות לפת. ונראה שבמיני מאפה שבלילתן עבה או שנאפים בתנור (לא מטוגנים) יש להקל⁶ .

footnotes: ⁵ ש"ך יו"ד סי' קיב ס"ק יח. ⁶ עיין בהרחבה ב"יחוה דעת" ח"ה סי' נג.

בדברים שמוגדרים כתבשיל, מספיק לאשכנזים בהדלקת התנור ע"י יהודי⁷, ואלו לספרדים צריך שיהודי ישים את הדבר המתבשל על האש או ישתתף בבישול הדבר ע"י זריקת קיסם לאש או ע"י הגסת התבשיל, ולא די בהדלקת האש בתחילת היום⁸. ואולם אם העסק בבעלות יהודי, נוהגים אף ספרדים בארץ-ישראל לסמוך על הדלקת האש, ויש על מה לסמוך בשעת הדחק⁹.

footnotes: ⁷ רמ"א יו"ד סי' קיג סעיף ז. ⁸ המחבר החולק על הרמ"א הנ"ל. ⁹ "יחוה דעת" שם.