B'Mareh HaBazak Volume III Teshuva 12
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
טריאסט, איטליה, תמוז תשנ"ג
Trieste, Italy, Tamuz 5753
יב. מנהג הוספת ג' פסוקים בסוף פרשת בלק
The custom of adding three verses at the end of Parshat Balak.
Question
נוהגים פה בעירנו להוסיף בסוף פ' בלק ג' פסוקים ראשונים של פ' פנחס, כדי לא לסיים הפרשה בענין רע. האם מנהג כזה מוכר, והאם ראוי לבטלו או לקיימו?
The custom in our city is to add at the end of Parshat Balak the first three verses of Parshat Pinchas, in order to not conclude the Parsha on a negative note. Is such a custom well-known, and should it be discontinued or maintained?
Answer
המנהג לסיים את קריאת פרשת בלק בתוספת שלושה פסוקים מפרשת פינחס (עד "את בריתי שלום") הינו מנהג ותיקין בקורפו¹, ומנהג ישראל תורה הוא². חשוב לציין שבשבת פרשת פינחס שוב יקראו מתחילת הפרשה.
footnotes: ¹ הטעם למנהג זה הובא בשו"ת "זרע אנשים", קובץ תשובות שליקט הרב חיד"א (סי' כא - תשובת הרב יעקב מייו): "חיזוק טובה וחינות לפנחס על מעשהו הטוב ולהשלים בברית שלום שהוא קיום כל העולמות". וניתן לשער שישנו טעם נוסף, והוא שלא לסיים בדבר רע, כנפסק ברמב"ם פרק יג מהל' תפילה הל' ה, וברמ"א או"ח סי' קלח. ² עיין שו"ת "זרע אנשים" שמובא שם, שמנהג זה הינו מנהג ותיקין בקורפו (ובקורפו ישבו גאוני עולם, ביניהם הרד"ך שמנהג זה כבר היה בימיו, ועיין שו"ת "בנימין זאב" סי' קעד). וסיים הרב יעקב מייו את תשובתו הארוכה שם כנגד המערערים שקמו למנהג זה במילים אלה: "... בהא סלקינן ובהא נחתינן שאין במנהג זה שום נדנוד איסור כפי דברי הפוסקים וכפי דברי הזוהר, שאינו נקרא מדלגין ולא משיג גבול כדאמרן, וכל המחזיק במנהג למצוא סמך ומשען שכרו הרבה מאד...", ועיין שם נימוקיו. ראה תקציר תשובתו בלקט "הקמת החדש" לרב יעקב צבי כץ (ח"ג סי' קלז ס"ק סט*).כמו כן שמענו מן הרב שלמה סופר נ"י ששמע מאביו הרה"ג אברהם סופר [מהדירם של ספרי "בית הבחירה" להמאירי, שהיה רב בקורפו בשנים התרפ"ה-תרפ"ח, ולאחר מכן שימש ברבנות בגוריציא עד שנת התרצ"ו], שכך נהגו בזמן כהונתו בקורפו.כמו-כן כתב הרב פרופ' עזרא ציון מלמד נ"י במאמרו ("תרביץ" ה, עמ' 387), שכך היה המנהג בפרס, ונשתייר בקהילת שיראז ובעוד כמה קהילות שם, וכן נהג אביו, הרב רחמים מלמד בישיבתו בירושלם (אמנם הביא שם שבכמה ערים בפרס בטל מנהג זה, כנראה בהשפעתם של חכמי הספרדים שליחי ארץ הקודש). וראה גם ספרו "פרקי מנהג והלכה", עמ' 110.הבעיה במנהג זה היא בשל דברי הזוהר פר' ויקהל (דף רו ע"ב בהוצ' מוסד הרב קוק): אסור ליה למאן דקארי באוריתא למפסק פרשתא או אפילו מלה חדא, אלא באתר דפסק משה פרשתא לעמא קדישא יפסיק, ולא יפסיק מלין בפרשתא בשבתא דא בפרשתא דשבתא אחרא.... ואסור לן לערבא אלין באלין ולא לאעלא רתיכא דחבריה אפילו כמלא נימא... אלא כל חד וחד כמה דפסיק לון קב"ה וכמה דמני לון באינון פרשיין כל חד וחד על מטריה...". הובאו דברי זהר אלה ב"מגן אברהם" (או"ח סי' רפב ו"ערוך השולחן" סי' רפב סעיף ב וג). בשו"ת "זרע אנשים" הנ"ל מיישב שאין מנהג קורפו סותר את דברי הזהר, מכיוון שתחילת פרשת פינחס וסוף פרשת בלק הם עניין אחד, ואין כאן ערוב פרשיות, וגם אין השגת גבול מפרשה לפרשה מכיוון שעתידים לקרוא את פרשת פינחס בשבת הבאה מראש הפרשה [ועיין ב"ערוך השולחן" שם סעיף ג המיישב את קושית ה"מגן אברהם" שם - כיצד אנו מפסיקים באמצע פרשה בקריאה של ימי שני וחמישי, הרי למדנו במסכת ברכות דף יב ע"ב שכל שלא פסקו משה, אנו לא פוסקים? (ה"מגן אברהם" הוכיח שהכוונה אף לאמצע פרשה, וזיהה את הגמרא עם דינו של הזהר). ויישב בעל "ערוך השולחן" שמכיוון שעתידין להשלים בשבת, לא קיימת בעיה זו. וכעקרון זה ראה ב"טורי אבן" לראש השנה לא ע"ב (בשונה מהפסקה באמצע פסוק). וראה עוד בעניין זה בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' שנט), "שרידי אש" (ח"ג סי' פז), "רב פעלים" (או"ח סי' רא) ו"ציץ אליעזר" (חלק טו סי' טז). ב"שיירי כנסת הגדולה" בהגהות הטור לסי' קלז אות ב כתב על ש"ץ שהמשיך בשבת פרשת נשא לקרוא את תחילת פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה", שלא שינה ממטבע שטבעו חכמים, מכיוון שלא תיקנו חז"ל, שיקבעו סדר זה בשבת זה וסדר זה בשבת זה, אלא שכך המנהג. ועיין שו"ת "מים רבים" לרב רפאל מילדולה (או"ח תשובה ח, שהיא המשך לסי' ו, ז שם) שהשיג עליו מהזהר הנ"ל. ועיין עוד בארוכה בהמשך הדיון הנ"ל בשו"ת "דברי דוד" לבנו הרב דוד מילדולה (סימנים כא עד לח) תשובות מרבנים שונים (בעיקר תשובות כג, כד, כו ולו) ועל היחס בין דברי הזהר הללו להלכה.ולעניין מנהגנו שלא חשנו לסיים בדבר טוב בפרשת בלק ועוד פרשות, עיין שו"ת "רב פעלים" ל"בן איש חי" (ח"ד או"ח סי' מב), שכיון שהעולה מסיים בברכה, אין זה נקרא סיום בדבר רע. אך הקורא שניים מקרא ואחד תרגום יסיים בפסוק מן הפרשה הבאה או פסוק שכבר קרא אותו, ואף אותו יאמר שניים מקרא ואחד תרגום.ועיין עוד או"ח סי' תכח סעיף ה-ו וברמב"ם פרק יג מהל' תפילה הל' ה, שנראה משם שהלכה זו על סיום בדבר טוב אינה הלכה מוחלטת, והיא תלויה בשיקולים נוספים.
The custom of adding three verses from Parshat Pinchas (up to "et briti shalom") at the end of Parshat Balak is an ancient and established custom in Corfu. The reason for this custom is mentioned in the responsa "Zera Anashim," a compilation of responsa by Rabbi Chida (Siman 21, responsa by Rabbi Yaakov Mayo): "To strengthen the merit and benefit of Pinchas for his righteous act and to conclude with the covenant of peace, which represents the fulfillment of all worlds." It is also possible to suggest another reason, which is to avoid concluding on a negative note, as stated in the Ramah (Rabbi Moses Isserles) in Orach Chaim, Siman 138. It is a longstanding custom of the Jewish people. See "Zera Anashim" where it is mentioned that this custom is ancient in Corfu (where great scholars resided, including the Radvaz, who had this custom in his time; see Responsa "Binyamin Ze'ev" Siman 184). Rabbi Yaakov Mayo concludes his lengthy response against those who object to this custom with the following words: "... we have researched and investigated, and in this custom, there is no hint of prohibition according to the words of the poskim and the words of the Zohar. It is not considered skipping or transgressing boundaries, as they said. And anyone who holds onto this custom will find great reward and support..." See his detailed response there. A summary of his response can be found in the collection "Hakamat HaChadesh" by Rabbi Yaakov Tzvi Katz (Vol. 3, Siman 137, note 69*). Additionally, we have heard from Rabbi Shlomo Sofer, son of Rabbi Abraham Sofer (from the family of the Sefardi scholars who compiled the book "Beit HaBechirah" by HaMe'iri), who served as a rabbi in Corfu from 5765-5768 (2005-2008), that this was the custom during his father's tenure in Corfu.