B'Mareh HaBazak Volume III Teshuva 154
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בולוניה, איטליה, אלול תשנ"ב
קנד. מגורי רווק ורווקה בחדרים נפרדים בדירה אחת, לעומת המגורים עם גוי
בעירנו מתגוררים סטודנטים וסטודנטיות ישראלים שלומדים באוניברסיטה המקומית. הם גרים בדירות שכורות ללא הקפדה על איסורי יחוד בנים ובנות. הברירה האחרת שיהיו שותפים בדירה עם גוים/גויות וזה עלול כמובן להביא לידי קירבה יתירה. האם מותר במצב זה לבחור דתי רווק לגור בדירה עם בחורות כשזה מונע ממנו ומהן לגור בדירה אחת עם גוי? בקיצור: כשאין ברירה אחרת מה חמור יותר: איסור יחוד וקירבה אנשים ונשים או איסור מגע וקירבה עם גויים? (כמובן בדירה אחת ז"א כל אחד בחדר לחוד).
איסור יחוד עם גוי הוא מפני חשש פיקוח נפש¹, ובימינו אין חשש זה חמור כל כך במקום שאימת מלכות עליהם². ולנשים אסור להתייחד עם גויים זכרים³, אך עם נשים גויות מותר להן ואין חשש פיקוח נפש.
footnotes: ¹ משנה ע"ז דף כב ע"א; שו"ע יו"ד סי' קנג סעיף ב. ² ובגמרא ע"ז כה ע"ב משמע דבמירתת הגוי מן המלכות, שרי להתייחד, ואין חשש. ³ שו"ע יו"ד סי' קנג סעיף ד, ואפילו באופן שמותר עם ישראל פרוצים, אסור עם גויים.
אם אין אפשרות לסדר מגורים בלא חשש יחוד, עדיף שיגורו הבנים עם בנים גויים והבנות - עם בנות גויות, מאשר לעבור על איסור יחוד, ובלבד שההפרדה בין המינים תהיה מובטחת, שהרי יחוד עם גויה אף הוא אסור.
לכן, אם אפשר לסדר מגורים לישראלים בלבד באופן שאין יחוד, כגון דירה אחת עם כניסות נפרדות, כשהחדרים מחולקים לבנות לחוד ובנים לחוד, והדלתות ביניהם נעולות, או שבדירה יהיו בלילה ארבע בנות⁴ לכל הפחות, ובשום אופן לא פחות משלוש, בין ביום בין בלילה⁵, ואז עדיף שישאר הבן עמהן, ולא יכנס גוי במקומו. כאשר אין אפשרות לסדר את המגורים בלא חשש יחוד, "אין אומרים לו, חטא כדי שיזכה חברך", והוא אינו צריך להשאר שם כדי להציל את הבנות מאיסורים שעלולים להיגרם בעתיד, אלא אם כן הוא גרם את היווצרות האיסור (כגון שהביא גוי לדירה, וכעת כשהוא חפץ לצאת, הוא יוצר איסור יחוד מן התורה)⁶.
footnotes: ⁴ שו"ע אה"ע סי' כב סעיף ו וב"אוצר הפוסקים" (ס"ק כו אות ב) שרוב הפוסקים הבינו בדעת רש"י, שבלילה צריך ארבע נשים, שמא תישן אחת ונמצא מתייחד עם שתי נשים. ⁵ שו"ע אה"ע סי' כב סעיף ה ברמ"א בשם רש"י. וב"אוצר הפוסקים" שם הביא דעות להקל כרש"י דהוי ספיקא דרבנן. ⁶ שו"ת "עזרת כהן" סי' לא.