מרגריטה, ונצואלה, תשרי תשנ"ה

צ. בן גויה שאביו היהודי טוען שמל אותו לשם גירות

שני בחורים צעירים, בנים לאבות יהודיים ולנשים גויות, באים לבית הכנסת ומשתתפים בתפלה. האבות מלו אותם אצל מוהל יהודי כשר ואף עשו להם בר מצווה, אך את הגיור לא עברו כדת. האבות טוענים שהתכוונו בשעת עשיית הברית שהילדים התגיירו, הם היו בטוחים שבניהם יהודים לכל דבר. כיוון שלעיתים קרובות יש לנו בעיה של השלמת מניין, מה עלי לעשות כדי ששני הבחורים יחשבו כיהודים לכל דבר?

לאחר קבלת ההבהרות הטלפוניות, כי במקרה דנן הנשים הגויות אינן ממשיכות לדור עם האבות המגדלים את בניהם, ראוי לעשות הטפת דם-ברית בפני בית-דין, ודי בטיפה אחת¹, אבל יש לדעת, כי המילה בלבד איננה הופכת אותם ליהודים - צריך שיקבלו עליהם במפורש, בפני בית-דין, שמירת כל המצוות, ולאחר מכן צריך שיטבלו לשם גירות בפני בית-דין².

footnotes: ¹ שאלה זו שאל הר"ר אברהם עבר הירשאוויץ בספרו "בית אברהם" (ירושלים תרס"ח) את הגאונים הרב שמואל סלאנט בירושלים, הרב נפתלי אדלר הכהן בלונדון ולרב מאיר בסון בווילנא. דעתם היתה להקל, שלא להצריך הטפת דם-ברית, ראה שם עמ' 48, וכן דעת הרב צבי פסח פרנק בשו"ת "הר צבי" (יו"ד סי' ריט). אך דעת ה"אגרות משה" (יו"ד סי' קנח ויו"ד ח"ב סי' קכח) להצריך הטפת דם-ברית בפני בית-דין, וכן דעת ה"מנחת יצחק" (ח"א סי' לו), וכן מסקנת "ספר הברית" (עמ' קמט), ראה כל המו"מ בעניין זה ב"ספר הברית" (עמ' קמו-קמט). ² וכמבואר בשו"ע יו"ד סי' רסח סעיף ב.

אם נראה שהבחורים אינם מוכנים לקבל על עצמם שמירת כל המצוות, אף אם רוב היהודים בקהילתכם אינם שומרי שבת, אין לקבלם כגרים (בלי קבלת שמירת כל המצוות³).

footnotes: ³ וראה בשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה עד ל1 במהדורה ראשונה ותשובה עו לז 2 במהדורה ראשונה).

יש להוסיף שיש להימנע מלָמול בן יהודי הנשוי לנכרית, אם לא לשם גירות, דהיינו על דעת בית-דין ובפניהם, ובצירוף טבילה לאחר הברית, כשברור שתהיה שמירת מצוות בעתיד⁴, ובמיוחד שמירת כשרות ושמירת שבת.

footnotes: ⁴ עיין "דעת כהן" סי' קמז, וכן היא תקנת הרבנות הראשית לישראל למוהלים שלא למול בני יהודי הנשוי לגויה, אם לא על דעת בית-דין ולשם גיור.