B'Mareh HaBazak Volume IV Teshuva 110
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מלמו, שבדיה, שבט, ה'תשנ"ז
קי. הספד על מי שחי ללא קבלת עול מצוות
כאן בקהילה נהוג לומר הספד גם על מי שחי כל ימיו ללא קבלת עול מצוות. האם אין כאן חשש שמא בזאת יגרמו רעה גם למספיד וגם לנפטר ח"ו, כמובא במקורותינו?
יש להספיד כל יהודי ולהזכיר את מידותיו הטובות¹. וגם אפשר להוסיף קצת מעבר לכך². ובכל מקרה אפשר לדבר על חיי האדם וסופו³ כדי שהחי⁴ יתן אל לבו⁵.
footnotes: ¹ בשו"ע (יורה דעה, סי' שדמ,א) מוזכר רק עניין המידות ולא עניין קבלת עול מצוות, ובפרט בימינו שיש ללמד זכות על שאינם שומרים תורה ומצוות. ² שו"ע, (שם). ומסביר הט"ז (שם) - "דדבר המסתבר, שכל מי שעושה איזה מצוה כגון צדקה וכיוצא בה באיזה שיעור, בודאי אם היה בא לידו דבר הצורך קצת יותר, ודאי לא היה מניח מלעשות גם אותו השיעור, כי לא היה משחית בעבור דבר מועט יותר, ועל כן נחשב לו כאלו עשאו, ואין כאן עדות שקר עליו". לכן אנו מניחים אצל כל יהודי שהיה עושה גם קצת יותר ממה שעשה בפועל אלא שמפריעים שונים מנעו זאת ממנו.ומ"מ יש להזהר לא להפליג יותר מדי. ³ "גשר החיים", (ח", פרק יג, א) ⁴ עיין ב"אגרות משה" (יורה דעה ח"ג תשובה קמז) בדבר מי שנשוי לנכריה ומבקש להיקבר על ידה, ושם הסתייג מלהספידו. ⁵ ועיין במאמרי הראי"ה, "על במותינו חללים" ו"המספד בירושלים".