מקסיקו סיטי, מקסיקו , אייר ה'תשנ"ז

קכה. בת ישראלית מנכרי ונישואיה לכהן

שאלה

בא אלי אחד מחשובי הקהל להזמינני למסיבת "תנאים" של נכדו וארוסתו. המסיבה תערך בעוד כשבוע ברוב עם ובפאר לפי כבוד המשפחה. כבר נשלחו הזמנות בכתב לאירוע. הוא בא גם לקבל את ברכתי ולבקשני לקבל את בני הזוג לצורך רישומם לנישואין.

תוך כדי בירור יחוסי הצדדים במסגרת הרישום לנישואין התברר לי כי החתן הכהן מבקש לשאת את כלתו שאמה יהודיה אבל אביה אינו יהודי, כנראה.

קשה לתאר את צער ההורים והסב ברגע שהתברר להם המצב ההלכתי. נסתי לדבר על ליבם לבטל את השידוך כדי להקים את ביתם על פי ההלכה לכתחילה.

לשברון הלב של ההורים מצטרפת מצד אחד תום ליבם של בני הזוג שלא היו מודעים לבעיה ונחישותם שלא לבטל את השידוך שכבר התפרסם ברוב עם עם האירוסין וגם בגלל הקשר הנפשי העמוק שכבר נוצר בין בני הזוג.

האם ניתן לראות מצב זה כ"דיעבד" אע"פ שעדיין לא נשאה ולסמוך על הדעות שאם כבר נתארסו ניתן לפסוק לקולא בהסתמך על ספק ספיקא כמבואר בדברי האחרונים.

תודה על תשובתכם המהירה כיון שאם אלך למסיבה הרי זו כהתחייבות לחתנם ואם לא אלך יהיה זה בבחינת הכרזה והודעה לציבור כי הם אסורים זה על זה.

תשובה

אמנם יש מגדולי הפוסקים שצידדו להקל בנדון כמו זה כשעת דחק גדול כמתואר בשאלה.

בעל "הדבר יהושע"¹ סמך במקום "קצת עיגון" על ספק ספיקא - ספק הלכה כרמב"ם וספק אם הכהן אכן כהן הוא. ולכן, במקום שכבר נשתדכו לפני זמן רב, ואם ייפרדו, יש חשש שלא ימצאו זיווג אחר, הקל הלכה למעשה. ויש שניסו לבנות - ע"פ "אבני נזר"² - את הספק ספיקא על הדעה שניתן לצרף את הספק, שמא הלכה כרמב"ם³, כאשר אין ידוע בודאות שהאב אינו יהודי.

footnotes: ¹ חלק אבן העזר (סי' ח). ² חלק אבן העזר (סי' טז). ³ עיין ב"אוצר הפוסקים" (סי' ד ס"ק עא אות יג).

הרב נחום אליעזר רבינוביץ⁴ הסתמך על "ספק ספיקא" בצירוף סברתו של "חתם סופר"⁵ "הכא שכבר נתקשרה בקישור שידוכין וקנסות וחרמות, וגדולה בושה, הוה כאי אפשר בענין אחר".

footnotes: ⁴ "ברקאי" (חוברת ה, עמודים 23-20). ⁵ אבן העזר (סי' ח).

המקרה המתואר בשאלתך אכן דומה לפסקים הנזכרים לעיל, שהרי האירוסין כבר נתפרסמו, ובני הזוג קשורים זה לזה בקשר נפשי עמוק, ובשעת הדחק ניתן להגדיר מצב זה כבדיעבד. אמנם גם הרב רבינוביץ4 לא התיר אלא אם כן יצטרפו לדעתו שני רבנים נוספים, וכן ראוי לנהוג גם במקרה זה⁶.

footnotes: ⁶ כאשר מדובר בזוג שיש חשש, כי ילכו בדרכים אחרות, דהיינו להינשא בנישואין אזרחיים או רפורמיים, משום שלא ישמעו לנו להיפרד, ייתכן שיש מקום לחתן אותם גם כדי להציל אותם מאיסורים חמורים יותר - לשיטות שבנדון דידן האיסור הוא מדרבנן - כגון איסור "לא תהיה קדשה" וביטול מצוות עשה "כי יקח איש אשה" לדעת הרמב"ם, ואיסור נידה וחשש שמא יידחו לגמרי מהיהדות, אם לא נטפל בהם, כעין מה שכתוב ברמב"ם בשו"ת "פאר הדור" (סי' קלו). ועיין ב"אוצר הפוסקים" אבן העזר (סי' יא אות ס ואילך) דיון בשיקולים כעין אלה.ב"יביע אומר" (חלק ז אבן העזר, סי' ט) התיר, על סמך המובא בספר חסידים (הוצאת "מקיצי נרדמים" סוף סי' תרל) בדבר כהני זמנינו, אבל אי-אפשר לסמוך על היתרו זה, כי שם הנסיבות היו שונות.

וראוי לעיין גם בתשובתנו שו"ת "במראה הבזק" ח"ב⁷, שם פסק מרן הגר"ש ישראלי לאסור במקרה קרוב, אבל שונה.

footnotes: ⁷ עמ' 162-161.