מונטוידיאו, אורוגואי, סיון, ה'תשנ"ו

עז. היתר עיסקא.

שאלה

הריני פונה אליכם בשאלה בדבר יהודי שיש לו כאן עסק בהלואת כספים לציבור. הוא מלוה לגויים וכאשר מבקשים ממנו, גם ליהודים, ההלואות הם לעיתים מסחריות ולעיתים פרטיות.

הוא מבקש מהלווים את הסכום הכולל של הלוואה מחולק למספר תשלומים חודשיים בתוספת ריבית.

כעת היהודי הנ"ל בתהליך של חזרה בתשובה ומבקש להסדיר את עסקיו כך שיהיו על פי ההלכה.

ברצוני לקבל את עצתכם כיצד לפעול בנדון ומה להציע לו וכן במידת הצורך את הנוסח המתאים לצורך היתר עיסקא קבוע בינו לבין הלווים היהודים (מעין הנוסח המקובל בבנקים הישאלים).

יש לציין שליהודי הנזכר אין שותפים גויים ולמעשה הוא מתפקד בסגנון של "מיני בנק פרטי".

תשובה

מטרת ה"היתר עסקא" המקובל היא לפתור את בעיית איסור ריבית ע"י חלוקת ההלוואה לשני מרכיבים: מחצית ההלוואה בלי ריבית ומחציתה פקדון¹. המחצית שהיא הלוואה היא כמו כל הלוואה רגילה (בלי ריבית), דהיינו שמותר ללוה לעשות בה כרצונו, לקבל את כל הרווחים ממנה ולשאת בכל ההפסדים. לגבי המחצית שהיא פקדון מוגדר הלוה כשומר בלבד, ורווחיה כמו הפסדיה, שייכים למלוה.

footnotes: ¹ עיין בבא מציעא קד ע"ב; שו"ע יורה דעה סי' קעז, ב.

בהסדר זה עדיין קיימת בעיה, שהרי יוצא שתמורת נתינת המחצית שהיא הלואה, מקבל המלוה את שירותי הלוה בזה שהלה מתעסק עבורו במחצית שהיא פקדון, ושירות זה מוגדר אף הוא כריבית אסורה. כדי לפתור בעיה זו דרשו חז"ל שהמלוה יתן ללוה תשלום מסוים, דהיינו "שכר טרחתו"².

footnotes: ² עיין משנה בבא מציעא סח ע"א; שו"ע שם.

אם עושים כן, נחשב המלוה לשותפו של הלוה בעסקים שבהם זה ישקיע את כסף ההלוואה. אם לא יהיה שום רווח, יקבל המלוה בחזרה את דמי הקרן בלבד. אם יהיה הפסד, יצטרך המלוה לישא במחציתו בגלל המחצית שהיא פקדון; ואם יהיה אובדן מוחלט של הכסף, תוחזר למלוה רק מחצית כספו, דהיינו המחצית שהיא הלוואה. דרכים שונות הוצעו כדי להבטיח למלוה קבלת רווח (הריבית). דרך נפוצה היא להתנות שהלוה לא יהיה נאמן בדבר תוצאות השקעותיו אלא ע"י שבועה חמורה³, אבל תהיה בידו אופציה להיפטר מכל שבועה ומכל בירור, אם במקום הרווחים האמיתיים יסכים לשלם למלוה סכום מסוים⁴.

footnotes: ³ ט"ז יורה דעה סי' קסז, א; ש"ך שם, א. ⁴ "חכמת אדם" כלל קמב סעיף ז.

יש להוסיף שאם יהיה ברור למלוה, שלא היה ללוה שום רווח מכסף זה, יש אומרים שלא יוכל לדרוש שבועה זו, וכמו כן לא יוכל לקבל את סכום "פטור השבועה" הנ"ל⁵. במקרה שייתכן, שזה יקרה⁶ יש להוסיף שהלוה מקנה למלוה (ע"י קבלת כסף ההלוואה) חלק בהשקעותיו האחרות וכדו', כדי שגם רווחים מהם יוכללו ב"עסקא". לרוב הפוסקים מספיק להתנות בע"פ, בשעת ההלואה, שהכסף ניתן על דעת היתר עיסקא כנ"ל⁷. מצד שני דרוש ששני הצדדים יבינו את מהות ענין ההיתר⁸. כיוון שיש דעות לפיהן צריך לכתוב שההלוואה נעשתה לפי כללי "היתר עסקא"9. ונראה שעדיף להוסיף בסוף שטר-ההלוואה לפני החתימות שההלוואה ניתנת על פי תנאי ה"היתר עיסקא" הרשומים אצל המלוה במקום פלוני, ואז אין צריך שהלוה יבין את מהות ההיתר⁹. לחילופין נראה שדי בכך שהמלוה יתלה במקום נתינת ההלוואות שלט גדול ובולט שיכריז, שכל הלואה שניתנת כאן מוגבלת בתנאי היתר עסקא.

footnotes: ⁵ "תורת ריבית" לרב משה הרשלר והרב אליהו רפאל היישריק (פרק טז הערה מח עמ' רסה). ⁶ כגון שההלואה ניתנה למטרה מסוימת שלא תכניס שום רווח. ⁷ "תורת ריבית" (פט"ז סעיף ב' עמ' רנח). ⁸ שם סעיף א' (עמ' רנז). ⁹ שהרי בחתימתו על שטר-ההלוואה התחייב הלוה גם בתנאי ה"היתר עסקא". כמובן שעל המלוה להשאיר באותו המקום טופס היתר עסקא כדי שיוכל להראותו ללוה לפי בקשתו.

להלן נוסח היתר עסקא שהציעו בספר "תורת ריבית"¹⁰. בהערות נציין בסוגריים מרובעים את תיקוני הנוסח המתאימים לשלט קבוע במקום נתינת ההלוואות כנ"ל.

footnotes: ¹⁰ עמ' שב, עיין שם. ועיין עוד שם עמ' שיח בנוסח שבו משתמש בנק המזרחי.

הצעת נוסח היתר עסקא

אני הח"מ (שם הלוה) מודה שקיבלתי מן (שם המלוה) סך... בתורת עסקא עד לתאריך... והתחייבתי9 להשקיע את כסף העסקא בעסק טוב ומובחר שהוא יותר קרוב להרויח בו. ואם ארצה¹¹ להשתמש בכסף זה לצרכי¹² הפרטיים או לתשלום חובות שיש לי¹³, הריני מקנה ל (שם המלוה) הנ"ל¹⁴ בקנין המועיל חלק בכלל עסקי15 המניבים רווחים בשווי הכסף שקיבלתי, ויהיה אותו החלק בידי¹⁵ בתורת עסקא.

footnotes: ¹¹ [כל לוה ממני מודה שקיבל את סך הכסף הנקוב בשטר-ההלוואה שעשינו בתורת עסקא עד לתאריך המוזכר בשטר הנ"ל, ומתחייב להשקיע...]. ¹² [ואם ירצה... לצרכיו... שיש לו]. ¹³ ואז הרי לא יוכל להשביעו, לפי דעות מסוימות, כנ"ל בהערה 5. ¹⁴ [הריהו מקנה לי]. ¹⁵ [עסקיו... שקיבל... בידיו].

הרווחים שיהיו מן העסקא יתחלקו מחצה לי ומחצה ל...¹⁶ הנ"ל, ואם ח"ו יהיו הפסדים, ישא הנותן... הנ"ל בשני שליש, ואני המקבל בשליש¹⁷. ואין אני¹⁸ נאמן לומר שהיו הפסדים או שלא היו רווחים וכן לגבי גובה הרווחים שהיו, אלא בשבועה חמורה בנקיטת ספר-תורה. אמנם זאת הוסכם בינינו שאם ארצה ליתן לנותן העסקא הנ"ל סך...¹⁹ [(וכשנותן את העסקא בהצמדה לדולר או למדד, יכתוב כאן:) "שאם ארצה ליתן לנותן העסקא הנ"ל19 הפרשי הצמדה לדולר/מדד עבור חלקו" וכו' (אם רוצה גם רווחים וגם הצמדה, יכתוב:) "סך (סכום הרווחים שדורש) נוסף על הפרשי הצמדה לדולר/מדד" וכו'] עבור חלקו²⁰ ברווחים מן העסקא ואחזיר לו20 הקרן, הרי שכל מותר הרווח שייך לי לבדי20 ופטור אני20 מכל שבועה ובירור בדבר הכסף הנ"ל.

footnotes: ¹⁶ [ללוה]. ¹⁷ [... יהיו הפסדים אשא בשני שליש, והלוה בשליש]. העובדה שהמלוה מקבל על עצמו אחוזי הפסד יותר גדולים מאשר אחוזי הרווח שהוא אמור לקבל, נחשבת לשכר טרחתו של הלוה עבור טיפולו במחצית שהיא פקדון. ¹⁸ [הלוה] ¹⁹ [שאם הלוה יתן לי את הסך הנקוב בשטר כ"ריבית"] ²⁰ . [עבור חלקי... ויחזיר לי הקרן... שייך לו לבדו ויהיה פטור מכל שבועה...].

ואם ישאר הכסף בידי²¹ לאחר הזמן הנ"ל וכל זמן שלא אחזירנו, מוסכם בינינו שימשיך הכסף להיות בידי21 בתורת עסקא לפי כל התנאים דלעיל. כל זה נעשה בקניין אגב סודר כתיקון חז"ל ובאופן שאין בו אסמכתא.

footnotes: ²¹ . [... בידי הלוה... יחזירנו... להיות בידו...].

ועל זה באתי על החתום²².

footnotes: ²² . [בשלט יש להשמיט מלים אלה].

(שם הלוה)22.