B'Mareh HaBazak Volume V Teshuva 20
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מילאנו, איטליה, תמוז תש"ס
כ. ביוש ברבים של מי שמעל בכספי הקהילה והתחייב להחזירם
בקהילה מסוימת בצפון איטליה קרה מקרה בלתי טהור: אחד מצוות משרד הרבנות מעל בכסף שנמסר לו כדי שיעבירנו לקהילה, וכשנתגלה הדבר לאנשי ועד הקהילה מיד פטרוהו מכל משרותיו ופרסמו הדבר ברבים וגרמו לו בושות גדולות מאוד.
שאלותיי הן:
- היות והאדם הזה התחרט על מעשיו וקיבל על עצמו להחזיר את הסכומים שלקח, האם היה מותר לביישו על ידי הפרסום ברבים? ואם לא, מה דינם של אנשי ועד הקהילה?
- והאם מגיע לו לאדם איזה עונש בנוסף להחזרת הכסף?
א. עובד במשרה ציבורית שמעד אין לביישו ברבים¹ ובמיוחד כשהוא מתחרט ומתחייב להשיב את הכסף שמעל. יתר על כן, ראוי להיזהר בכבודו יותר מאדם אחר².
footnotes: ¹ שולחן ערוך חושן משפט סימן תכ סעיף לח מביא שתי דעות בבושת דברים אם פטור או שבי"ד צריך לנדות עד שיפייס המתבייש. אבל כאשר הבושת בעבירה שבאמת עשה נחלקו בו האחרונים "פתחי תשובה" (שם ס"ק ז) ו"חוות יאיר" (סימן סב) פסקו שאסור לבייש ואבל "שבות יעקב" (ח"א סימן קעט) פסק שדוקא אם העבירה דבר שאפשר לתקנו אסור לבייש אבל אם הוא עבד, או ממזר מצוה לפרסמו כדי שיפרשו ממנו מפני שאי אפשר לתקן מה שאין כאן בנדון דידן שחזר בתשובה, וכך פירש ה"שבות יעקב" את פסק הרמ"א שפטר את הקורא לחבירו עבד או ממזר אם הדבר אמת. אומנם המהרש"ל פרק החובל סובר שאם באמת עבר עבירה פטור המביישו, בכל מקרה. ² עיין בשו"ע שם ס"ק ט שדין מבייש ממונים של הקהל כמבייש תלמיד חכם.
ב. כיון שבאמת עבר העבירה ויש דעה שמותר לביישו³ אי אפשר לנקוט בצעדים כלפי הועד, אע"פ שלכתחילה לא נהגו כראוי⁴.
footnotes: ³ דעת המהרש"ל הנ"ל. וכן ה"שבות יעקב" כל זמן שלא משיב את הכסף. ⁴ "חוות יאיר" (סימן סב) וכן מסקנת "פתחי תשובה" (שם) ובפרט כאשר רוצה לתקן את העבירה ולהשיב את הכסף.
ג. עובד במשרה ציבורית שמעל בכסף⁵ יש לקהילה לפטרו מתפקידו, משום שפשע⁶ בכספי הציבור ויש לחשוש שהמקרה יחזור על עצמו.
footnotes: ⁵ בבא בתרא דף כא ע"ב אמר רבא "מקרי ינוקא שתלא טפחא אומנא ... כולן כמותרים ועומדים נינהו כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר כמותרה ועומד". ובשולחן ערוך חו"מ (סי' שו סע' יח) פסק לפי שיטת הרמב"ם שכל תפקיד שהעמידו אותו הציבור עליהם אם טעה - רשאים לסלקו. ⁶ יש להבדיל בין פועל שעבד וטעה שאז יש לדון אם צריך להתרות בו לבין פועל שבפשיעה הלך וגנב שאפשר לסלקו אפילו אינו עובד ציבור. וכן פסק הרמ"א בשו"ע חו"מ (סימן תכא סעיף ו) "יצא עליו שם גנב מסלקו תוך זמנו" וב"ערך שי" (סימן תכא) כתב שאין צריך לברר בעדים כשרים ומספיק שיברר על פי קרובים או שיש רגלים לדבר לפי ראות עיני בית-הדין שגנב.
ד. אין העובד זכאי⁷ לתשלום המשכורת עד סוף החוזה אלא מעכשיו מפסיד שכרו. לענין⁸ תשלומי פיטורין ופנסיה, הכל לפני מנהג המדינה.
footnotes: ⁷ "פתחי חושן" (פרק י סע"ק כד) - אבל משכרו על העבר אין יכול לפחות אלא אם כן בדבר שיכול לתובעו על כך. ⁸ שם בסוף סעיף קטן לה.