B'Mareh HaBazak Volume III Teshuva 147
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ונציה, איטליה, מרחשון תשנ"ה
קמז. אשה המסרבת לקבל גט כדי להחזיק בילדיה ומונעת מהם חינוך יהודי
מהו הדין לגבי אשה שהביעה רצונה בכתב לקבל את גטה מבעלה ובסוף התחרטה?
ליתר בהירות, האשה שעליה אנו מדברים היא גיורת שעזבה בכלל את שמירת המצוות ובזכות סירובה לקבלת הגט דייני הגויים נותנים לה זכות להחזיק בילדיה, שכמובן אינם יכולים לקבל חינוך יהודי.
לפי העובדות המתוארות בשאלה וההבהרות שניתנו בעל-פה, הרי שבית-הדין במילאנו יוכל - אחרי בירור יסודי של אמיתות העובדות על-ידי גביית עדות וכדומה - להתיר לאיש לשאת אשה אחרת.
ההיתר יסתמך על חלק מן הנימוקים דלהלן, וכפי שיעלה הבירור:
- אם בית-הדין יחליט על-פי העובדות, כי האשה הגיורת חזרה לסורה ולמעשיה הראשונים, דינה לפחות¹ כמשומדת, ולפיכך יכול בעלה לזַכות לה גט ולשאת אשה אחרת² .
footnotes: ¹ עיין "אוצר הפוסקים" לשו"ע אה"ע (סי' א סעיף י אות פא ס"ק ה) שיש פוסקים, המתירים בגיורת שחזרה לסורה, לשאת אשה אחרת אף בלא זיכוי גט. ² שו"ע אה"ע סי' א סעיף י ברמ"א.
- אם בית-הדין יחליט להחשיבה עדיין ליהודיה לכל דבר ולהחיל עליה דין מורדת, כי אז יוכל בית-הדין, כעבור י"ב חודש מאז שנפרדו³, להתיר לו לשאת אשה אחרת אחרי השלשת גט. אמנם, הנהוג הוא להתיר רק במאה רבנים⁴, אך במקום עיגון⁵ יש מקום להתיר הנישואין גם בלא היתר מאה רבנים⁶.
footnotes: ³ רמ"א אה"ע סי' עז סעיף ב. ⁴ כך פרשו הרבה פוסקים, והובאו דבריהם ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל), ועיין ב"משפטי עוזיאל" (סי' ז) העוסק באשה שהותרה בערכאות לדונה בדין המורדת - נדון הדומה לנדון דידן. ⁵ בייחוד אם הבעל לא קיים מצוות פריה ורביה. ולדוחק השעה יש לצרף את החשש שהילדים יוצאו לשמד, אם לא יובאו לרשות אביהם אשר ידאג להם לחינוך היהודי. ⁶ עיין תשובות ר' עקיבא איגר תנינא (סי' פב).
- אפשר שהבירור יעלה, שהאשה היא עוברת על דת⁷. גם אז ניתן להתיר לו לשאת אשה אחרת⁸, ואף במקרה זה הנהוג הוא שיהיה על-ידי מאה רבנים⁹.
footnotes: ⁷ עין פרטי הגדרים בזה באה"ע סי' קטו. ⁸ עיין ברמ"א שם סי' קטו סעיף ד. ⁹ ועיין עוד בזה ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל, אות פה ס"ק י ו-יא).