קיטו, אקוודור, אייר תשנ"ב

יח. ברכות בבית-המטבחיים

בית מטבחים שיש בו ריח לא נעים ולפעמים יש בו גם צואה של עופות, היכן אפשר לברך את הברכות "על השחיטה" ו"על כיסוי הדם"?

הרמ"א¹ פוסק על-פי ה"אגודה", שאם אדם שוחט בבית-המטבחיים, שהוא מקום מטונף, יברך בריחוק ד' אמות, קודם שייכנס לשם (ולא ידבר עד אחר השחיטה), והיינו ד' אמות ממקום שכלה הריח², כדין כל צואה שמאחוריו או מן הצדדים³.

footnotes: ¹ שו"ע יו"ד סי' יט סעיף א. ² מחלוקת אמוראים בברכות (דף כה ע"א) אם צריך דווקא ריחוק מן הצואה עצמה או מן המקום שכלה הריח. בשו"ע או"ח (סי' עט סעיף א) פוסק מרן כרב חסדא - ממקום שכלה הריח, ועיין בשו"ע (שם סעיף ז) ובנושא הכלים בגדרי צואת תרנגולים, שלא תמיד צואתם נחשבת כצואת אדם, לעניין הרחקה לדבר שבקדושה. ³ ביאור הגר"א (יו"ד סי' יט ס"ק ה). אבל לפניו צריך להרחיק כמלוא עיניו, וכפי שפוסק המחבר (או"ח סי' עט סעיף א). ועיין בהרחבה ב"ביאור הלכה" (שם סק"א) בפרטים השונים של תנאי ההרחקה מצואה בכל המצבים האפשריים.

ואם יש לבית-המטבחיים מחיצות, אין צריך להרחיק כלל מכל כיוון שהוא, אלא יברך מעבר למחיצה, כל שאין מגיע ריח רע לחוץ⁴.

footnotes: ⁴ "ערוך השולחן" (יו"ד סי' יט ה), על-פי פסק השו"ע (או"ח סי' פג סעיף א).

יש שחולקים⁵ על רמ"א, אך "ערוך השולחן"⁶ פוסק שהעיקר כדבריו, ופשוט שהוא הדין לעניין הברכה על כיסוי הדם.

footnotes: ⁵ "הפתחי תשובה" (יו"ד שם סק"ה) מביא את דעת ה"מגן אברהם" בסי' קסו סק"ג (וכן מובא זה ב"ערוך השולחן" שם) שברכה צריכה להיות במקומה, ושדברי ה"אגודה" דווקא כשנשאר עדיין באותו הבית. וכמו כן הוא מביא את דעת התשב"ץ שפסק להלכה, ולא למעשה, שיש לחוש שמא יימלך הקצב ולא ישחוט, "על כן ישחוט תחילה, ותיכף לשחיטה יצא לחוץ ויברך הברכה במקום טהרה, דכיון דמברכין ב'על' (היינו 'על השחיטה'), שפיר דמי. וכן יעשה בברכת הכיסוי" (שהרי גם בה מברכים "על כיסוי דם בעפר"). ⁶ שם. ודחה את דברי ה"מגן אברהם" שרק בברכות הנהנין צריך לברך במקום שנהנה, ולא בברכות המצוות, והביא לכך ראיות.