B'Mareh HaBazak Volume III Teshuva 62
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מסצ'וסטס, ארה"ב, אלול תשנ"ב
סב. הלנת המת לצורך טהרתו
אחד מבני הקהילה נפטר ל"ע מאוחר באור ליום ששי. ביקשתי מהאחראי על הקבורה שההלוויה תתקיים בערב שבת כדי לא להלין את המת עד יום א' בבקר (לא קוברים כאן בערב), והלה הסכים, אך התברר שא"א היה לעשות טהרה לפני שבת, מכיון שהחברא קדישא הם מתנדבים שעובדים בעבודתם הקבועה ביום ששי וכבר הלכו לישון ביום ה' בערב.
במקרה כזה, שצריכים לבחור בין קבורה בלי טהרה לבין חשש הלנת המת ארוכה מדי, למי מהם יש קדימות? אני הוריתי שיחכו עד אחרי שבת ויקברו אחרי הטהרה, ובמיוחד מפני החשש מתקדים שאנשים יאמרו שאין טהרה הכרחית כ"כ. האם צדקתי?
- אסור להלין את המת, וכל המלין את מתו עובר בלא תעשה¹.
footnotes: ¹ שו"ע יו"ד סי' שנז סעיף א.
- מותר להלין את המת לכבודו של הנפטר, כגון להביא לו ארון ותכריכים או מקוננות, וכן כדי שיבואו קרוביו להלוויה².
footnotes: ² כנ"ל.
- נראה שמותר להלין לצורך טהרת המת, וזה כלול ב"הלינו לכבודו" שהוזכר לעיל, שמותר³.
footnotes: ³ ועיין "פתחי תשובה" (שם סק"ב) שאסור להלין כדי להציל מחיבוט הקבר, ונראה שהלנה לצורך טהרת הנפטר מותרת, ואינה דומה להצלה מחיבוט הקבר.